בתור אחת שעובדת בבנק, אני נחשפת גם למידע מבנקים אחרים. פרסומת זו פרסומת, אין מה לעשות, אבל מה שקורה בפועל לא כל כך נוצץ. הכל עדיין נסיוני. רוצים צבעוני, אך עדיין נותר דומיננטי מדי הפקיד האפור מהסניף. אל תמהרו לבלוע פרסומות, אני בטוחה שאתם יודעים את זה. בנק בסופו של דבר זה בנק, והיחס לאחד שיש לו חצי מיליון שקל הוא קצת יותר טוב ממי שמתקשה לסיים את החודש. אנחנו לא תמימים. אבל בכל אופן, דווקא הפרסומות האלה מראים על המגמה (שהתחילה אגב לפני שנים, אבל צוברת תאוצה בימים האלה בעקבות המשבר הכלכלי.) המגמה היא כלפי מעלה. אין טעם לשחק על רווח כספי, זה מאוד קל לדוגמא לפטור מדמי ניהול ולצאת בקמפיין עם כל מיני הנחות, אבל החוכמה הגדולה לטווח הארוך זה להתמקד בשירות, כי תמיד שירות טוב יגבור על רווח של כ-15 שקלים בחודש. אולי קל יותר לתקתק במחשב פטור מעמלות, הרבה יותר קשה זה לקבל כל לקוח בחיוך, לתת לו מצע רחב של אפשרויות.

גם בקורס שאנחנו עוברים אנחנו כמובן מקבלים את כל התכנים המקצועיים שאנחנו צריכים, אבל מה שתופס מקום גדול, אפילו גדול יותר זה העניין של השירות. גם אם אתה יודע את כל התוכן המקצועי באופן מושלם, אתה לא תתקבל אם לא עברת את הרף מבחינת השירות. זה לא משהו שהוא מובן מאליו, כי בהרבה מקומות פחות גדולים שמים דגש על המקצועיות.

באופן אישי, אני מרוצה ממה שהולך כאן בתור לקוחה. בתור נותנת שירות זה לפעמים קצת מרגיז שכל אחד מרגיש כמו מלך, יש את אלה שמקצינים וגורמים לך להרגיש כמו סמרטוט. זה לא תמיד נעים. לקוחות צריכים להבין שאמנם אנחנו נותנים להם את היחס הכי טוב שאנחנו יכולים, אבל זה צריך להיות הדדי במידה מסוימת. אני כאן בשבילך, אז אתה לא צריך לצעוק עליי עוד לפני שאני משחילה משפט. אתמול היה לי לקוח שלא היה לו כסף בחשבון וחזר שיק. הוא לא הסכים להקשיב לי, ישר רצה מנהל, כמה שניסיתי להראות הבנה וכמה שניסיתי לדובב אותו הוא לא רצה להקשיב, לא רצה לומר לי כלום. רק אמר לי מנהל, מנהל, מנהל. בקיצור, עשה ממני כזו קטנה. "את זבל, אני המלך, ואני רוצה לדבר רק עם מנהל." זה החסרון. מבחינת היתרונות, אני מרגישה הרבה יותר נעים בארגון נושם וחי, שמנסה לחדש, שמנסה להתעלות על עצמו, שמנסה ללמוד את המצב כל פעם מחדש.

בובי.