כמו בהרבה פוסטים אני אתחיל מחלומות ואני אמשיך למציאות. יש כמה חלומות שבא לי לספר עליהם. אשתדל בקצרה.

החלום הראשון הוא בעצם חלק מחלום. אני זוכרת שזה היה חלום ארוך, אבל יש רק חלק אחד שאני זוכרת בוודאות. חלמתי שאחד הבלוגרים מגיע אליי הביתה עם ידידה שלו. הבית שלי היה נראה שונה, הרבה יותר מואר ובמרפסת היה ג'קוזי. הזמנתי אותם להיכנס לג'קוזי ואני ניגשתי לשירותים להתארגן. בשירותים פשטתי את הבגדים ופתאום ראיתי שבחלק מהגוף שלי צמחו קוצים בצפיפות מאוד גבוהה. ישר קפצה לי לראש המילה קיפוד ושאלתי את עצמי מה זה הקיפוד הזה שהתיישב עליי. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא קיפוד והזדעזעתי שהקוצים האלה צומחים עליי. ניסיתי להסיר אותם אבל זה נדמה שהם צומחים וצומחים בלי שום שליטה שלי בעניין. בשלב הזה התעוררתי.

החלום השני התרחש במקום שאני לא מכירה. זה היה מין חלל גדול כזה שצבוע בצבעים בהירים. הגעתי לשם בשביל להתנדב או בשביל לבצע איזושהי פעילות חינוכית בתשלום. ערכו לי סיור קצר במקום ואני קיבלתי חניך שהסביר לי קצת מה הם עושים במקום הזה. מה שהיה מוזר זה שהחניכים נדרשו לבצע מין טקסים כאלה בפעולות פשוטות. היו נדרשים לומר משפטים מסוימים כשהם עלו וירדו במדרגות, כשהם פתחו דלתות. הם הסבירו לי שמדובר באמונות שלהם ושהם לא פועלים נגד האמונות שלהם.

החלום השני זה מה שמחזיר אותי למציאות שבה אני חיה. אני נמצאת עכשיו בתקופה לא יציבה, תקופת ביניים ורוב הזמן אני לא מרגישה עם זה טוב, כי אני מחפשת את הדברים הקבועים שלי, את הפעולות הפשוטות שאני עכשיו לא עושה. זה מכניס אותי לדכאון. מדי פעם יש לי נפילות במצב רוח הזה.

מה שעוד אני הבנתי שחיפושי העבודה שלי, זה לא רק אני שמחפשת את היציבות ורק מחכה שהתקופה הזו תעזוב, אלא גם המעסיקים. הם ברובם רוצים התחייבות לשנה. ואני לא יכולה להתחייב. מה שהופך את מציאת העבודה להרבה יותר מורכבת. אבל אני ממשיכה לחפש.

היום הייתי בריאיון בחברת כוח אדם. הוא לקח ממני פרטים, ואז הוא עבר לשלב ההצעות. הוא הציע לי כמה דברים, הבטיח לבדוק לי כמה דברים אבל בינתיים לא שלח אותי למשהו ספציפי. כמו שאמרתי מעטים המעסיקים שמחפשים עובדת שתעזוב אותם תוך שלושה חודשים.

אחרי הראיון היום פתאום נפל לי אסימון. אני מכירה את הבחור שראיין אותי. הייתי בטוחה שלא נפגשתי איתו במציאות, כי הייתי מזהה אותו אם הייתי רואה אותו. ופתאום קלטתי שהרבה פרטים שהוא סיפר על עצמו מתאימים לאיזה בלוגר שכותב פה. אמנם לא קראתי אצלו הרבה זמן אבל היה לו אותו שם, הוא גר באותו מקום והיו עוד כמה מאפיינים שתאמו. אני כמעט בטוחה שזיהיתי בלוגר. זו לא הפעם הראשונה אגב, שאני מפעילה את הבלוגר רדאר שלי. זה קרה לי גם בתקופה של הפסיכומטרי.

מחר יש לי עוד ראיון עבודה ואם אתקבל אז מה שאני צריכה לעשות זה לקחת נשימה ולהתחיל את ההכשרה שאין לי מושג כמה זמן היא תיקח אבל יש מצב שזה רק באותו היום. תחזיקו לי אצבעות.

זהו, מה עוד אומר, ומה עוד אספר. עדכונים בהמשך. חודש טוב.

בובי

עריכה לקראת הראיון של מחר- מחשבות חיוביות. אני הולכת להיכנס לשם עם מחשבות חיוביות. אמנם זו עבודה מכירתית אבל למרות שקשה אני אראה להם מה אני שווה. הרי אני מסוגלת למכור. היו לי ימים טובים גם במכירות, אני יודעת שאם אני משקיעה את האנרגיה המתאימה אני יכולה להצליח. לא משנה מה יהיה מחר אני אראה את הפוטנציאל שלי. אחרי הכל מדובר גם בסוג של אתגר בשבילי, אני רוצה לבסס את עצמי גם במכירות כמו בשירות. אני צריכה לזכור את כל מה שלמדתי בעבודה הקודמת. נתנו לי מספיק כלים בשביל שאני אצליח, ישבו איתי בשיחות אישיות כדי שאני אצליח, ואני צריכה לזכור את הימים הטובים שבהם סיימתי בין הראשונים בדוחות המכירות. כן, זה אפשרי. YES WE CAN