אני בטוחה שאם אנשים היו יודעים את מה שאני מסתירה היו חושבים שאני פסיכית, משוגעת. היו חושבים שאני עם שריטות עמוקות מהקרקפת ופנימה. מן הסתם שהיו נותנים לי ביקורת חריפה על מה שאני עושה ומה שאני מרגישה והיו אומרים שיש לי דדי אישיוז מכאן ועד הודעה חדשה. היו מוציאים אותי להורג מול כל העולם ואז תולים אותי בכיכר המרכזית כדי שכולם ידעו שככה לא מתנהגים.

לפעמים אני חושבת שאני משוגעת בעצמי, שאני צריכה לברוח מכל זה כמה שיותר רחוק. הרי מה הסיכוי שכולם טועים ורק אני צודקת? שני קולות יש בתוכי, כל אחד צועק משהו אחר רגע אחד אני כמעט עושה צעד, רגע שני אני חוזרת בחזרה לאיפה שאני עומדת. מחליטה לא להחליט בינתיים. ושומרת את הכל בסוד. לפעמים גם מפני עצמי. אם אגלה את הקלפים מי יודע איזו מלחמה תפרוץ. בפנים ובחוץ ובפנים.

אני קרובה לשנות את הכל, לטוב ולרע.

מטורפת  ,

בובי