לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2010

היום בו בובי נהייתה קוף מעבדה.


תיכף נגיע לעניין של קוף המעבדה שאנוכי.

 

הלילה שבין שני לשלישי עבר עליי מאוד לא טוב. לא הצלחתי להירדם כל כך, רק בשעה 5, אני חושבת, הצלחתי. זה סיוט. השינה לא הייתה כל כך רגועה. ציפיתי לישון עד 10 פחות או יותר. 5 שעות זה לא הרבה אבל לא רע. אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד. כמו שאתם בטח זוכרים אני נמצאת עם שותפה בחדר. גם היא מן הסתם ישנה בשבע בבוקר, אבל כנראה שאמא שלה לא. אמא שלה התקשרה אליה בבוקר והצלצול העיר גם אותי. אני הייתי בוודאי מסננת את אמא שלי בשעות כאלה, אבל לא, השותפה התחילה לנהל שיחת נפש עם אמא שלה. כדי להבין למה, כנראה שצריך להכיר את אמא שלה. אמא שלה לא תעזוב אותה בשקט אם היא לא תענה. היא תתקשר שוב ושוב ושוב ושוב, בלי הפסקה. כבר יצא לי לשמוע פעם אחת כמה פעמים היא מתקשרת אליה. אז היא דיברה איתה בשבע בבוקר, אני כמובן לא הצלחתי לישון ככה. אמא שלה פשוט חופרת לה. אחרי שעה בערך אמא שלה התקשרה שוב, והן שוב התחילו לדבר ארוכות. אני כבר התייאשתי. הרגשתי את החולשה מטפסת לי בכל הגוף ורציתי לזרוק על השותפה איזה חפץ כבד מרוב עצבים. היא יכולה להיות כל כך מעצבנת. אחרי זה אני חושבת שהצלחתי להירדם עוד קצת, אבל זה ממש לא הספיק לי. עדיין הרגשתי חלשה במיוחד.

 


 


 

כדי לקבל נקודות בונוס בציון אנחנו יכולים להשתתף בניסויים שונים בפסיכולוגיה. אתמול הייתי צריכה להגיע לניסוי של שעתיים וחצי, זה נחשב ארוך יחסית, אבל לקחתי אותו כי הוא משלים לי את כל המכסה של השעות. בדרך כלל הניסויים הם מאוד נחמדים. את יושבת מול מחשב, ונותנים לך משימות, או שאת ממלאת שאלונים שונים של אישיות.

נכנסתי למעבדה ופתאום אני רואה חבילה של כמה מאות אלקטרודות. מאוד קיוויתי שהם לא שייכים לניסוי שאני צריכה להשתתף בו. אבל הם כן. הנסיין אמר לי לפזר את השיער ובמין רשת שכזו הוא חיבר לי את האקטרודות לשיער. הוא גם מדד לי את הראש עם סרט מדידה. היקף הראש שלי ממש גדול: 58.5 ס"מ. עכשיו כולם למדוד להגיד לי איך אני לעומתכם כי אני פה בסרטים שהראש שלי גדול מדי (נענע, שלך יותר גדול, אני יודעת). אחרי שהוא מדד לי את הראש, הוא גם סימן לי את הקרקפת עם טוש אדום. החלק השני של הרשת היה מונח על הפרצוף שלי ודגדג לי את האף. הנחתי מגבת אחת מקדימה ומגבת אחת מאחור. הנסיין טפטף עליי מי מלח עם שמפו ללא דמעות, משהו שאמור לעזור לאלקטרודות לעבוד. אחרי כמה שניות ראיתי את גלי המוח על המחשב. הוא אמר לי לא לחשוב על כלום וגלי המוח שלי הראו קו ישר. (זה לא אומר שאני טיפשה, זה אומר שזה הנורמה ואין לי הפרעות נוירולוגיות) הוא אמר לי למצמץ וראיתי את גלי המוח שלי משתנים. הוא אמר לי להזיז את האף ולהצמיד את השיניים וראיתי שוב גלים גלים במוחי הקט. עד כאן זה מגניב.

הניסוי היה מעין קולות כאלה, כמו מכוניות צופרות. זה ממש מציק! עכשיו תארו לעצמכם מה זה לשבת בפקק במשך שעתיים וחצי ושמכוניות צופרות מאחוריכם כל הזמן. נכון מעצבן? תארו לעצמכם שאתם צריכים להקיש תוך כדי על כל מיני מקשים כמו קופי מעבדה, מבלי למצמץ או להזיז את הגוף והפרצוף בכלל כשרשת נמצאת לכם על הפרצוף. למזלי, משהו אצלם לא עבד באמצע והוא שיחרר אותי מהניסוי אחרי שעה וחצי. אני לא יודעת איך הייתי שורדת עוד שעה עם הצפירות המעצבנות האלה. והוא עוד טפטף עליי כל הזמן מי מלח. כאילו אני עציץ.

 

אחרי זה הלכתי לשירותים ושטפתי את השיער, כולל את הסימנים של הטוש האדום מהקרקפת שלי.

 

זהו, זה הסיפור על בובי, קופת המעבדה. אני מוכנה לעשות שוב דברים כאלה, אם אתם מעוניינים, תמורת תשלום.

אם הראש שלכם קטן מדי, אז אני גם מוכנה לתרום כמה סנטימטרים.

 

לפחות בלילה בין שלישי לרביעי ישנתי וכנראה שהחלומות היו טובים כי התעוררתי ממש רגועה.

היום על הבוקר קמתי, עשיתי כמה תיקונים בעבודה שהכנתי אתמול, כתבתי עוד עבודונת תוך חצי שעה ולמדתי לבוחן שיהיה לי בהמשך היום.

בהמשך אני חוזרת הביתה, רבעוש שולתתתת.

 

בובי.

נכתב על ידי בּוֹבִּי , 9/6/2010 15:12  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בובי ב-12/6/2010 23:38




141,462
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבּוֹבִּי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בּוֹבִּי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)