אני מתעניינת בנושא של רושם ראשוני מאז שהבנתי שאני עושה רושם ראשוני לא הכי טוב בעולם.

אתמול הראו תוכנית של ד"ר פיל בנושא. הוא כרגיל הראה אנשים עם בעיות שונות והראה להם איך הרושם הראשוני, שפת הגוף והתקשורת הלא מילולית ביניהם משפיעים על התקשורת שלהם עם אחרים. לדוגמא אחת שמשדרת אגרסיביות בדייטים ראשונים וגברים נרתעים ממנה, או בני זוג שרבים כל הזמן ובלי לשים לב אפילו מדברים בצורה מאשימה אחד כלפי השני.

אני יודעת שאני לא יוצרת רושם ראשוני שמתאים לאישיות שלי וזה פוגע בי בצורה קשה. אני חושבת שבעיקר בפנים אפשר לקרוא אותי כשאני ליד אנשים חדשים ומה שקוראים זה בכלל לא אני, זה הלחץ שלי כשאני ליד אנשים חדשים. קודם כל, המצח שלי מכווץ. אני לא שולטת על זה. זה לא משהו שמודע אצלי ברגע שזה קורה, זה פשוט קורה. אז בזמן האחרון ברגע שזה קורה אני מנסה לשחרר את המצח (זה קשה לשחרר את המצח, זה כאילו יש לי שם קשרים בחוטי המוח שאני צריכה לשחרר אחד אחרי השני). העיניים שלי משוטטות בחלל כשאני בלחץ, אני לא מישירה מבט לאף אחד. אם אני כבר מנסה להסתכל בעיניים, אז מהר מאוד העיניים שלי חוזרות לשוטט. מזל שהאף שלי הוא לא אמצעי לתקשורת, גם ככה הפרצוף שלי מתוסבך. הפה שלי גם הוא מכווץ. אצלי זה מתחלק לשניים עם אנשים חדשים או שאני לא מחייכת בכלל- בגלל הלחץ, או שאני מחייכת יותר מדי- מהמבוכה. פעם כשהייתי קטנה הייתי מחייכת הרבה יותר ואז הבנתי שזה מטופש לחייך בכל סיטואציה ושלפעמים פרצוף רציני הוא יותר טוב. לפעמים אני לא שולטת על החיוך. אבל בסדר, חיוך זה דבר טוב רוב הפעמים.

הפנים שלי בכללותן מאוד עצורות ואני צריכה לעשות להן תרגילים לשחרור. זה נראה מגוחך, אבל לפעמים אני עומדת מול המראה ועושה לעצמי פרצופים כדי שהפנים שלי לא יהיו לחוצות. (כמו למשל לחייך לעצמי ולעשות תנועות עם המצח)

בסוף הקורס נדרשנו לכתוב בפתקים על שאר חברי הכיתה מה חשבנו עליהם בהתחלה ומה אנחנו חושבים עליהם עכשיו. זה היה אנונימי וכל הפתקים הוכנסו למעטפה שנסגרה וניתנה לנו שבוע לאחר מכן. אני כבר שיחקתי את המשחק הזה בעבודה הקודמת שלי בבנק. אני זוכרת שפתחתי את המעטפה בפעם הקודמת ובכל הפתקים כמעט היה כתוב: "שקטה" או "ביישנית". זה תיסכל אותי באותה תקופה כי ידעתי כמה אני מתאמצת כדי לא להיות כל כך שקטה והרגשתי שכל המאמצים שלי לשווא. הפעם על כל הפתקים היה כתוב שבהתחלה חשבו שאני שקטה וביישנית. אותו דבר כמו בפעם הקודמת. אני מניחה שזו אני וזה לא יכול להשתנות יותר מדי, אבל גם היו כתובים דברים שמעבר לרושם הראשוני וזה דברים שחושבים עליי עכשיו. היו כמה שכתבו שהם חושבים שאני אינטילגנטית, וחברותית וחייכנית. מה שהכי תפס אותי זה העניין של ה"חברותית" כי זה אומר שההשתדלות שלי קצת מצליחה. אנשים לא חושבים שאני יותר מדי שקטה כשמכירים אותי, אז כל מה שאני צריכה לעשות זה להגדיל את ההזדמנויות של האנשים להכיר אותי קצת יותר לעומק.

נגמר החופש, חוזרים לשגרה

בובי