טעויות קטנות וטעויות גדולות אנחנו עושים בחיים. אז איזה טעויות עשיתי אני?

לעזוב את הבנק בטרם עת-  עזבתי את שירות הלקוחות בבנק כבר לפני 3 שנים כמעט לא יאומן כי יסופר. אני לא מאמינה שעבר כל הזמן הזה. עזבתי כי נמאס לי משירות לקוחות, אמרתי לעצמי שאני לא חוזרת יותר לעבוד בשירות לקוחות עם כל הלחץ הזה של השיחות שנכנסות בלי הפסקה, על הלחץ למכור ולהגיע ליעדים שנראים לי מטורפים. בדיעבד אני יודעת שזו הייתה טעות. יכולתי להמשיך שם ולהתקדם וגם השכר שם גבוה משמעותית מכל משכורת בשירות לקוחות שאני יכולה לקבל. אם הייתה לי אז סבלנות והייתי מדברת על דברים שהציקו לי שם (שנראים לי עכשיו לגמרי פתירים) הייתי יכולה להתקדם שם ולעשות עכשיו דברים אחרים שהם לא שירות לקוחות. זו ההחלטה שאני הכי מתחרטת עליה עד עכשיו. פשוט חבל.

לעזוב את המרכז לבאר שבע- זו הייתה טעות. אם הייתי לומדת במרכז אז היה לי הרבה יותר קל לעבוד והייתי חוסכת את כל הכסף ששילמתי על רכבות הלוך וחזור כל שבוע וגם את הכסף של המעונות וכל הוצאות המחיה. לא חסכתי כלום וגם בזבזתי את כל מה שהיה לי כך שעכשיו אין לי כלום. אני צריכה להתחיל לחסוך מחדש כאילו רק עכשיו השתחררתי מהצבא. חוץ מזה הייתי צריכה אולי לקחת עוד שנה ולבדוק טוב יותר מה אני רוצה ללמוד. נכון שאי אפשר היה לחזות את הקשיים שהיו לי בלימודים ואת הציונים הגרועים, אבל יכול להיות שהייתי מגלה שפסיכולוגיה זה לא ממש מה שאני רוצה ללמוד או מה שטוב בשבילי ללמוד. עכשיו אני צריכה לעשות את החושבים על זה מההתחלה, שוב כאילו הייתי משוחררת טריה ולא ארבע שנים אחרי שחרור.

הדחיינות הכרונית שלי- תמיד אני דוחה דברים לרגע האחרון. זו בעיה חמורה שלי. כי תמיד אני אגלה שחסר עוד משהו שאני צריכה לעשות, לדוגמא משימות שאני צריכה להגיש ללימודים ואז אני נכנסת ללחץ מטורף להספיק בזמן (לפעמים אני לא מספיקה בכלל). נראה לי שאני עוד אחזור על הטעות הזו הרבה במהלך חיי, לא ממהרת לשנות את זה. אולי ברגע האחרון משהו ישתנה.

זה שאני לא מנצלת הזדמנויות שנקרות בדרכי-  לפעמים אני מרגישה שכל החיים שלי הם אוסף גדול של טעויות שמצטברות לי בחיים. ברור שיש דברים שאני עושה טוב, אבל יש כל כך הרבה דברים שאני מפספסת בגלל חוסר היכולת שלי להיפתח כמו כולם, בגלל לא הפחדנות שלי בדברים מסוימים. אני לא יודעת למה, אבל לפעמים אני חושבת שאני אדם הרבה יותר בר מזל מאנשים אחרים, שנקרות בדרכי הזדמנויות שאת רובן אני לא מנצלת. פה זה לא תואם את הלו"ז הצפוף שלי, שם אני לא מספיק בשלה. אני יודעת שלפעמים מדובר בסתם תירוצים כי אין לי אומץ. אבל לפחות חלק מזה אני מתחילה לעשות בזמן האחרון, אני מקווה שאני לא אכנס לתקופת קפאון ואמשיך לנצל את ההזדמנויות שאני צריכה לנצל.
אגב גם מערכות יחסים כלולות בהזדמנויות שנקרות בדרכי- ואם כבר יש משהו אז אני דוחה בטענה ש"אני לא רוצה כרגע" שקר גס. אני מפחדת. אבל זה כבר בפוסט אחר.

אוכל- כל הבחירות שלי באוכל הן מוטעות מוטעות מוטעות, עד שהצלחתי להוריד כל כך יפה 20 קילו העליתי בשנה האחרונה הכל בחזרה. זה מתסכל האכילה הרגשית הזאת. אני לא יודעת איך להתגבר על זה. בכל פעם שאני מחליטה לנסות, כבר באותו יום זה משתנה ואני מרגישה שאני חייבת לדחוף אוכל ומתחרטת על זה אחר כך. עוד כמה פעמים אני אגיד לעצמי שזה טעות בשביל להפנים את זה?

בטח יש עוד טעויות קטנות שאני לא זוכרת. כל החיים הם בליל של טעויות וניסיונות שלנו לתקן את זה, לא?

בובי