מחר מתחילה שנת הלימודים. עוד לא התחילה וכבר איומים לשביתה בבר אילן. לא בכל הקורסים. מי ששובת זה רק הסגל הבכיר, אבל איך לעזאזל אני יודעת מי סגל בכיר ומי לא? מלבד מרצה אחד שטרח לשלוח הודעה שהוא מכבד את השביתה אין לי מושג מה קורה עם האחרים. אז התחלת הלימודים במועדם נכון לעכשיו מוטלת בספק.

בכל מקרה קצת אתנחתא מהעבודה לא תזיק לי. זה יומיים בשבוע שאני לא אעבוד בכלל ואקדיש רק ללימודים, יומיים שאני אשלב גם וגם ויום אחד שהוא רק בעבודה. תחזיקו לי אצבעות. אני מאוד מקווה שהשילוב הזה יצליח. מה שטוב זה שאני משופשפת בעבודה. אני כבר שנה וחודשיים שם, ככה שהכל הפך כמעט לטבע שני וזו פשוט שגרה. כרגע הקושי האמיתי זה רק להסתגל ללימודים.

סיפרתי לאמא שלי בשבוע שעבר שאני הפסקתי עם לימודי הפסיכולוגיה. בשעה טובה באמת. היא לא תיחקרה אותי יותר מדי. היא לא כל כך מבינה מה זה לימודים אקדמיים ואיך זה עובד באוניברסיטה אז היא לא ממש נכנסת לעומקם של דברים. ירד לי משקל רציני מהלב שסוף סוף הוצאתי את זה והכל גלוי לגבי מה שאני לומדת. זה נשמע כמו יציאה מהארון. למרות שזה לא נשמע כל כך דרמטי מבחוץ, אבל סחבתי את זה כל כך הרבה זמן בפנים- יותר משנה, שבאמת אני מרגישה הקלה.

היה לי השבוע יום ממש מעצבן בעבודה. זה היה יום חמישי אם אני לא טועה כל הלקוחות טיפסו לי על העצבים. אבל מה זה טיפסו, אפילו לא היו צריכים סולם. היה איזה לקוח שניתח את המודל העסקי של החברה והמליץ לנו להפסיק לקלוט לקוחות חדשים (אתה רציני איתי? בטח נקשיב לעצות שלך. אני באופן אישי מקורבת לדירקטוריון ואזמין אותך להופיע מולם עם הרעיונות ההזויים שלך). עוד לקוח אחד עם ראש בקיר שלא משנה מה חזר על מילה אחת והיא: "לבטל". ועוד לקוחה שביקשה ממני להקריא לה מידע כמו רובוט ממש וכל השיחה חזרה ואמרה: "תתרכזי כבר. למה את ככה?" זה עוד יותר עצבן אותי והוציא אותי מריכוז ועשיתי כתוצאה מכך הרבה טעויות מטומטמות. יאללה תתקדמי, לכי תטיפי לילדים שלך. לא לי. אנשים שוכחים שיש בני אדם בצד השני של הטלפון. לא רובוטים! כאילו, תשחררו. בשעתיים האחרונות של המשמרת דווקא היה יותר נחמד, וביום שישי אפילו השתפר יותר. זו הייתה משמרת רגועה. אני חושבת שלא הייתה משמרת רגועה כזו עוד ממאי, לפני שהתחיל השיגעון של הקיץ והחגים. היה נחמד וזרם. זה מה שאני אוהבת בעבודה הזו. יכול להיות יום גרוע, אבל יום למחרת יכול להיות כל כך טוב ששכחת כבר למה התעצבנת אתמול. המים זורמים בנהר מהר.

אז זהו, מחר אני מתחילה התחלה חדשה. אני מתרגשת ממש! אם אני הולכת לאיבוד באוניברסיטה ולא חוזרת תבטיחו לי שתשלחו משלחת לחפש אותי. אני אהיה במקום האחרון שבו תחפשו אותי. תעקבו אחרי האותות מהסלולר שלי.

אני הייתי כאן.

שנת לימודים מוצלחת לכל הסטודנטים. המתחילים כמוני וגם הותיקים.

בובי