עזבתי את מקום העבודה שלי באופן רשמי ביום ראשון האחרון. הגעתי לחברה, עשיתי טופס טיולים יוצא כמו בצבא, החזרתי את האוזניה וכרטיס העובד שלי וזהו, העבודה הזו היא היסטוריה. למען האמת, ציפיתי להיות הרבה יותר עצובה, אבל אני לא מרגישה ככה. זה קצת מפתיע אותי כי ביליתי במקום העבודה הזה די הרבה זמן- שנתיים ושלושה חודשים, עברתי שם חוויות, הכרתי שם עשרות אנשים. העבודה אמורה להיות חסרה לי. אבל בינתיים אני לא מרגישה שזה חסר לי- כנראה בגלל הלימודים  שממלאים לי את החסר. אני חושבת שהעבודה הזו כל כך הייתה חלק ממני שעדיין לא עיכלתי שאני כבר לא עובדת שם.

אז עכשיו השבוע שלי נראה אחרת. בימים ראשון עד רביעי אני נמצאת בלימודים, וישר מהלימודים אני  נוסעת הביתה. אין ספק שזה הרבה יותר נוח מאשר להגיע מהלימודים לעבודה ורק אח"כ הביתה. היום לדוגמא היה לי יום חופשי, זה לגמרי שיפור באיכות החיים. אם יש לי אפשרות מבחינה כלכלית, אז למה לא?

מבחינת כסף חישבתי ויש לי כסף לפחות לעוד שנה, כולל הוצאות לימודים והוצאות נוספות ככה שיש לי מרווח נשימה ואני לא צריכה לחפש עבודה באופן מיידי. זה לא מונע מאנשים להיכנס לחיים שלי ולברר בדיוק עד כמה יש לי כסף, לוודא שחס וחלילה לא אגיע לפת לחם. אני כן צריכה לחסוך בהוצאות. בינתיים אני מנסה לא לקנות יותר מדי, מנסה להביא אוכל  מהבית במקום לקנות באוניברסיטה. זה לא כל כך הולך לי בינתיים, אבל אני מאמינה שכם הזמן אני אתרגל.

אני ממש מרוצה מהמסלול שבחרתי בלימודים. אני מרגישה שרוב מה שאני לומדת מעניין אותי. כשאני אומרת לאנשים שאני לומדת תקשורת וקרימינולוגיה כולם תמיד מתלהבים ואומרים שזה ממש מעניין. וזה נכון, זה באמת ממש מעניין. כשאני שואלת אנשים מה הם לומדים ועונים לי משהו כמו כלכלה או מתמטיקה, אני תמיד מסתכלת עליהם במבט מרחם. באמת יש מישהו שמתעניין בזה?

סיימנו עכשיו את השבוע השישי של הסמסטר, ז"א שכבר נגמר כמעט חצי סמסטר. עוד לפני שאני ארגיש אני כבר אהיה עמוק בתקופת מבחנים. היום הסתכלתי שוב בלוח מבחנים והולכים להיות לי 8 מבחנים+ מבחן בית+ מבחן במושגי יסוד ביהדות (שזה חלק מתענוגות שחווים הסטודנטים בבר אילן) + לא פחות מ-6 עבודות להגשה (שזה מטורף, בסמסטר שעבר היו בערך 4 עבודות להגשה וחשבתי שאני מתחרפנת). על סמסטר הבא אין מה לדבר. 16 מבחנים, לא ספרתי כמה עבודות להגשה אבל בטוח יהיו, סמינריון. עוד לא דיברנו על מטלות ביניים, על תרגילים בסאדיסטיקה, על מאמרים מקסימים שכותביהם לא דמיינו בכלל שהם יתגלגלו לידיי. אני כבר אמרתי שאני אוהבת את מה שאני לומדת?

סוף שבוע נעים

בובי

גם בטוויטר: www.twitter.com/bobinkablog