היי ,זמן מה שלא הייתי פה. לא שכחתי לכתוב.. פשוט עוברים עלי ימים די קשים.
מבחינת משקל דווקא אחלה. יורדת, אבל לאט. נכון להיום - 56.600. ירידה של 2.200 ק"ג מתחילת התהליך. זה מוזר.. כי פעם היה לי הרבה יותר קל לרדת. ופתאום.. בגיל 27 (כמעט 28) הגוף לא משחרר כמו אז.. אני מזדקנת או מה?
עם הבן זוג היחסים לא טובים בלשון המעטה. ת'אמת שזה המון זמן ככה. לא מסתדרים, ההשקפות עולם שלנו שונות, המטרות בחיים, ההשגים, הראייה לעתיד.. אבל קשה משום מה לשחרר. יש אהבה.. אבל האהבה הזו הולכת והופכת להיות קשה ומעיקה. היה פיצוץ נוראי לפני כשבועיים.. נפרדנו.. וחזרנו אחרי כמה ימים. ואז שוב נפרדנו.. וכעת אנחנו בסוג של הפסקה. לא יודעת.. הכל מבולבל ומסובך. מקווה שיסתדר ויהיה לי טוב כבר.. לכאן או לכאן.
לפני כמה ימים הודעתי למנהלת שלי רישמית שאני מתפטרת. איזו הקלה. אני עובדת בעבודה נחמדה סה"כ.. ומאוד אוהבים אותי שם. אבל היא לא מתאימה לגילי.. לא מבחינה כספית ולא מבחינה חברתית. אני מנהלת ילדודס בני 18-20. שזה כיף לפעמים.. אבל בגדול אין לי לאן להתפתח.. בטח שלא להכיר חברים לחיים וכו'.
ביום ראשון הקרוב שזה יוצא ב14 לחודש יש לי ראיון עבודה בגן ילדים. החרדות מציפות והחוסר בטחון עולה.. אבל אני חייבת לקחת את עצמי בידיים ולהתאפס. אני טובה ונעימה, אשת שיחה, חכמה למדי.. אפילו נראת טוב מהממוצע. אז למה אני כ"כ פחדנית בכל הנוגע לחיים? מרגישה שלא נועדתי לחיות בעולם הזה. מיותרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
i made it!