האמת שכמה שאני תמיד מנסה לשמור על תדמית ה"הכל בשליטה", ממש הופתעתי היום, ברמות שאת לא יכולה לתאר לעצמך..וזה כנראה גם קצת בלבל אותי, עד שאני כבר לא יודעת מה אמרתי שם ועד כמה זה היה קשור

אני מניחה שבמשך ההכרות שלי איתך, ובעיקר מנקודת הזמן שהתקרבנו, תפסתי ממך אחת ברמה גבוהה, בהמון תחומים. תפסתי ממך, בהמון מקומות, מישהי שאפשר ללמוד ממנה.. כשבדרך כלל כשמייחסים למישהו תואר של מורה מבחירה אישית, מייחסים לו גם המון כבוד ובין השורות נותנים לו את הלגיטימציה להיות מעלייך..

כל זה, פלוס העניין שאת כלכך חשובה לי, את אדם כלכך יקר בחיים שלי.

ואני יודעת, כלכך יודעת שלא הייתי שם מספיק, שנעלמתי..בעיקר בתקופה האחרונה.

וכלכך רע לי על זה.. כלכך הייתי רוצה שהדרך חיים המוזרה והחדשה שהבאתי על עצמי לא תשפיע על החיים הישנים שלי בצורה הזאת..

אבל זה המצב שהבאתי על עצמי.. להתרחק מאיזה שהו 'אני' שהתרגלתי אליו, והכי גרוע שהתרחקתי מכלכך הרבה אנשים שיקרים לי.

כלכך יקרים לי, וכלכך אין לי זמן להראות להם את זה..

ופתאום..

בום.

אמרת לי משהו שאני לא חושבת שהייתי מעלה על דעתי..

כי כשאתה כל כך מחזיק ממישהו, הדבר האחרון שאתה מצפה שיהיה אפשרי זה מה שאמרת לי.

ולא כי יצאת בפניי..

חחח ניהייתי כבר מוקד, המון אנשים באים אליי כמפלט בנושא הזה.

 אבל למה דווקא..

לא הצלחתי להבין איך זה נתפס עם ההגיון, כשמדובר עליך.

זה בלבל אותי, אני מוכרחה להגיד שלא ציפיתי ואולי הגבתי ביהירות.. אני באמת שלא בטוחה כבר..

אבל רציתי להגיד לך שאני כלכך אוהבתותך ואת כלכך יקרה לי.. ואנילא רואה את עצמי מנטבת לעצמי דרכים בחיים בלי שאת תיהיי שם.

אני פה בשבילך וחשוב לי שתדעי את זה.(וסליחה שזה דרך הבלוג, פשוט הכי קל לי למצוא כאן את המילים)

את יקרה לי כלכך, תזכרי את זה גם אם לא יוצא לי להזכיר לעיתים קרובות..

אני מקווה שכל האנשים שיקרים לי זוכרים את זה.