they all vanish

by that, making room for better ones to come

atleast i'd like to think so

?that doesn't scare me anymore, you know

yeah, if you want to, you can go, walk out on me like little children

it's o.k, i'm fine with that

i mean

if you're not that of a friend to once see something other than yourself

than leave, hell go, who needs you

כל לילה לאחרונה אני הולכת לישון ומקווה להתעורר בבוקר כשאני אוהבת אותך ורק רוצה להיות איתך.

כל בוקר כשזה לא קורה, אני עצובה מחדש.

אתה כזה מושלם, הכל אצלינו כל כך דומה וכל כך הזדהותי, בחיים לא הרגשתי כזו קירבה עם מישהו דרך מחשב ארור,

אני אוהבת אותך בתוך תוכי, ורוצה לבלות איתך זמן מהותי מהחיים שלי,

אבל מישומה האני היותר חיצוני שלי לא מתיר לי, לא מספיק רוצה,

חלק בי לא נמשך אלייך כמו שהייתי רוצה.

אני יודעת שזה נשמע מפגר, אבל, באמת שזה ככה, וזה לא תירוץ, זה ככה, ככה אני מרגישה, שאני כל כך רוצה, אבל לא רוצה.

אני כל כך מקווה שיום אחד האני המפגר הזה יקלוט כמה אתה מושלם וירצה בך מספיק, ואני עוד יותר מקווה שבאותו היום לא יהיה מאוחר מדיי ונוכל להתאחד לגוף אחד-גוף שהופרד לשניים וכעת מבצע קאמבק שמאז פול מקרטני לא נראה כמוהו.