פרו אנה ופרו מיה... אנה מיה לא תיתן לאוכל לנצח

קראתי את התגובות שלכן , בנות, וגם אני מתמודדת עם אותן בעיות. כוח רצון, חוסר התמדה בעניין וכמובן, הרצון להפוך להיות אנה עד ההגעה הנכספת למשקל הרצוי...

דניאלוש... אל תדאגי לגבי שקילה אצל הרופא- פשוט תשתי 2 בקבוקים של ליטר וחצי מים לפני שאת מגיעה אליו. מדובר בעוד 2 קילו לפחות על המשקל וככה לא יגידו לך כלום. לגבי העניין בבית עם אמא שמנג'סת על אוכל- עכשיו סוודרים, תתחילי ללבוש סוודרים גדולים ופשוט תגידי לה שבדיוק אכלת בחוץ עם חברות, או בבית הספר או שבכל הזדמנות שאת יוצאת מהבית, תגידי שאת אוכלת אצל חברה.

לגבי שאר הבנות- אני יודעת, זה קשה והבטן מקרקרת... העצה שלי? מ ל פ פ ו ן או שומר. כמעט חסרי קלוריות לחלוטין, סותמים את הקיבה וגם שורפים קלוריות כי הם קשים לעיכול.

לאלו שנשברות אחרי יומיים- נא להדפיס את התמונה של הדוגמנית בתחילת הבלוג כמה שיותר פעמים ולהדביק בכל מקום אפשרי- על השידה ליד המיטה, בארנק, בתוך התיק, ליד המיטה, באמבטיה... איפה שרק אפשר בלי שאף אחד יראה.

וכמובן כמובן, שתמיד יש לכן את הבלוג הזה... לכל הבעיות והקשיים... אתן תמיד יכולות לכתוב ואני עונה...

קשה לכן ובא לכן לאכול? תכנסו לבלוג ותכתבו... אני אנסה לעודד וככה נעזור אחת לשניה... אתן בעניין? :)

ותזכרו, אם הבטן מקרקרת ומזמרת, אל תתייחסו אליה, זה לא מרעב, זה מעודף אוכל בעבר...

תנסו לראות מי תנצח קודם, מין משחק כזה... תמשכו עוד ועוד עד שתשברו, זה בסדר להישבר קצת בהתחלה...

וגם אם נשברתן, לא נורא. מחר יום חדש שבו תאכלו אפילו פחות , עד שלא תרגישו ברעב בכלל ואז תהיו רזות ומושלמות, ואז כשהגוף לא יזדקק למזון יותר ולא תהיה לו נטייה להשמנה, תוכלו לאכול מה שבא לכן. נכון מגניב?

אז יאללה, שיהיה בהצלחה, ונתעדכן בהמשך...