התעוררתי כרגע. אחרי שסיימתי את הפוסט האחרון, רצתי לשירותים והקאתי את כל הלזניה, הקאה ראשונה שלי מזה הרבה שנים (מאז ימי מיה בתקופת ההתבגרות) ,נכנסתי למיטה בסביבות השעה 6 והתעוררתי עכשיו, ב- 2 בלילה, כי אתן הרי יודעות שהכי טוב זה לישון כמה שיותר, ככה לא מרגישים את הרעב...
אוףףףף... מה עושים עם הקרקורים האלה? הכנתי כוס ענקית של תה טיבטי ואני כבר יושבת ללמוד למבחן הבא...
אני כל כך מעריכה את התגובות שלכן. כל כך מחזקות אותי ומחממות את הלב...
אביה- אני שוב חוזרת ואומרת- צר לי כל כך על חברה שלך, נשבר לי הלב כשאני קוראת את זה. אבל פה לא מדובר באותו מקרה. אני ממש לא שוקלת 45 קילו וסביר להניח שלעולם לא אזכה לשקול. בחרתי באנה ומיה להיות החברות שלי כשאני הולכת בדרך זו, הן מחזקות אותי ונותנות לי את הכוח להמשיך וכשאגיע למשקל היעד שלי (והוא לא יהיה 45), אני אפסיק להקיא ואתחיל לאכול נורמלי. אבל תודה על המילים החמות, והייתי שמחה למסנגר שלך כי אני לא מחוברת לאייסיקיו, אבל אולי אני אתחבר... :)
אתן יודעות מה באמת הורג אותי? יש לי את כל העצות והטיפים בעולם. הבנה במסות גוף, משקלים וכושר בצורה אדירה. אין דיאטה שלא עשיתי ואני יודעת הכל על הכל. אז למה לעזאזל אני לא מצליחה ליישם ולסתום את הפה לאלתר??? הרי בתיאוריה אני כבר אנה מיה מושלמת.
כעיקרון, אם אכלתי לזניה והקאתי אותה, אבל זה הדבר היחידי שאכלתי היום, אז אני בסדר, לא?
אתן רואות, בגלל זה אני זקוקוה לכן. לתמיכה, למילים החמות ולאהבה שמציפה אותי כשאני קוראת את התגובות שלכן.
היום היתה פריצת דרך במסע אל המושלמות. אני מקווה שמחר אצליח לאכול מעט מאד ודברים חסרי קלוריות כדי שלא אצטרך להקיא. זה היה לא סימפתי לחלוטין וגם כל כך לא בריא. שתיתי המון מים לפני ובמהלך ופשוט החזקתי את האצבע כל הזמן בתוך הגרון, ככה רפלקס ההקאה לא נח. אבל זה מאד לא בריא- מיצי הקיבה עולים עם האוכל האיום ועושים נזק לאיברים בדרך וגם לוושט, אז יפות שלי- לא מומלץ!!!
ומחר... הפתעה לכולכן... אסור לפספס את הטיפ של הלייף שאני אתן מחר... חשוב מאד, אנות ומיות יפות ומושלמות שלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
