נגינת חיי...

מה אני יכולה לעשות.

פשוט רע לי.

לפני פחות מחצי שעה כמעת התנשקתי אם הבחור שאני מאוהבת בו.

אין לכם מושג עד כמה נשיקה זה דבר משמעותי בשבילי.

אני לא מתנשקת סתם אם אנשים, בלי רגש בישבילי אין נשיקה.

כל כך רציתי להרגיש את השפתיים שלו, את המתיקות שלהם, כל כך רציתי... שהם יהיו שלי!

כשאני נזכרת ברגע הזה, בו העינים שלו היו נעוצות עמוק בעיני, כשהינו כל כך קרובים, כשיכולתי להרגיש את הנשימות שלו... אני מבינה עד כמה אני אוהבת אותו ועד כמה שאני פוחדת להיפגע מחוסר הדדיות מצידו.

אם אני אספר את זה לאחת מחברותי הן יהרגו אותי שלא השתמשתי בהזדמנות, את האמת, אני לא יודעת איך להסביר את עצמי.

זאת פשוט אהבה...

אין לי הסבר אחר...

בידיך אני נאבדת

נופלת לזרועותיך

כקרח שנמס.

מילותיך כערפל

חולפות ונאלמות.

ליבי לעולם לא יתנגד

לשבירת הרגשות...

שיר שלי שמאוד מתאר את ההרגשות שלי... כאשר הלב יעשה כל כדי לשכוח מהרגשות האלה...

אך זה קשה...