אני צריכה מישהו שיעמיד אותי על הרגליים. אני צריכה שמישהו יגיד לי שאני יכולה. אני צריכה מישהו שידחוף אותי אל מחוץ לחומה שבתוכה התבצרתי. אני צריכה מישהו שיאהב, וילמד, ויכוון. אני צריכה מישהו שיעטוף ויחבק, ויגיד שזה בסדר, וששום דבר לא קרה אם נכשלתי. אני צריכה מישהו שיגיד לי שזה בסדר, ואני יכולה ומסוגלת ושאצליח אם רק ארצה. ושמחשבות חיוביות גוררות אחריהן מעשים תועלתניים. אני צריכה מישהו שיחזיק אותי כדי שלא אפול, כדי שלא אשקע. ויגיד לי שאני מוצלחת ושאני שווה ומוכשרת, ושיגיד לי איך לעזאזל לומדים להאמין בעצמי. אני צריכה להקיא בפניו את הלב ואת הנשמה ובעיקר את הפחדים, ואני צריכה ללמוד ללכת. לבד. על שתיי רגליים עצמאיות. אני צריכה לסלק את הפחדים מעליי, ואת החששות, ואת הספקות העצמיים. אני צריכה מישהו שיגרש את הרחמים העצמיים והעמידה במקום. אני צריכה אהבה, ואמונה. אני צריכה עזרה. אני צריכה אותי.