תודות לפוסט הזה (תודה מותק, את דווקא כן מלאכית! ) גיליתי אמש את "גוגל אנליטיקס", כלי עזר שבאמצעותו ניתן ללמוד עוד על הסטטיסטיקות של הבלוג - כמה כניסות יש לך באמת ביום, מאילו ארצות המבקרים מגיעים, באיזה דפדפן הם משתמשים, מהיכן הגיעו אלייך (הפנייה חיצונית, לינק ישיר, גוגל), לפי אילו מילות חיפוש מצאו אותך (מעניין, לא ידעתי שאני מקפיצה טקילה!), כמה זמן בממוצע שהו בבלוג שלך (3 דקות ושלושים וארבע שניות?!), כמה מבקרים הגיעו לבקר בפעם הראשונה, וכן הלאה. בהחלט כלי שימושי לבלוגרים הכבדים שמבינינו - וממליצה בחום!  ושוב - תודה ל - No-Angel שחשפה אותי לג"א ואף עזרה לי בהתקנה. תותחית!

טוב, אז השעון הביולוגי שלי פישל קלות - הייתי אמורה להתעורר בשעה שבע הבוקר, לא ארבע וחצי. נו, שוין. עוד פרט מחזק (התעוררויות באמצע הלילה - מאוד אופייני לפיברמיאלגיה!) לראומטולוג שאמור לקבוע היום אם אני אכן לוקה בפיברומיאלגיה (אממ...כן) עבור התביעה של חברת הביטוח על תאונת הדרכים שלי. אמנם כבר אובחנתי ע"י טלי - אבל לצערי, צריך דעה של מומחה בתחום (במקרה זה - ראומטולוג), ולכן הנסיעה לבילינסון למרפאה הראומטולוגית. רוב הסיכויים (טפו-טפו, חמסה-חמסה) שאכן אקבל את האבחנה (בעיקר אם אנקר לראומטולוג מול העיניים - כן-כן - תשישות - עוד מאפיין של פיברומיאלגיה), אבל You Never Know, אז לשם שינוי, אבקש שתי אצבעות (רק שתיים, נו! ואם אתם מתעקשים - ארבע יהיה מצויין, ומי שרוצה גם ברגליים - מוזמן בשמחה! ).

את התיק מלניאדו קיבלתי כבר אתמול, ובתחילת שבוע הבא, בתקווה, כבר יהיה לי את אישור המשטרה בידיי. וכך, צוהלת ועליזה, אצעד למשרדו של עורך הדין ואגיש תביעה שתוכל, בפוטנציה, להכניס עוד כמה מאות אלפיי שקלים לחשבון הבנק העצוב שלי. אמש עשיתי חושבים - והחלטתי להתקשר לחברה ישנה שיכולה להעיד על הפעילות הגופנית הענפה שלי (משמע: ריקודים סוערים אל תוך שעות הבוקר הקטנות, ערב ערב) טרם התאונה - מה שיכול לחסל את עמדת הביטוח שהפיברומיאלגיה שלי היא תוצאה של מצבי הנפשי. ועל זה אני אומרת (ועורך הדין יצרח בבית המשפט):

מקווה לטוב!

ועתה, לעידכונים אודות הסאגה הדון-קורליאונית בדמות העמותה הפיקטיבית (בחיי, זה כמו סיפור בהמשכים) - אתמול קיבלתי טלפון מדרור, תחקירן של "שומר מסך" עם אמנון לוי בערוץ 10. הוא ביקש ראיות וחומר מפליל אודות העמותה לכאורה, וכולי תקווה שקיבל במייל את הראיות ששלחתי לו. הוא אף ביקש ממני להתראיין (תחת צללית ועיוות קול. בסדר, כאילו שנ.ד לא ידע שזו אני) לאייטם במידה ויחליטו לטפל בו. כך שעתה אני מחכה לעידכונים מאבא שלי (שאמור לברר היום אם יוגש כתב אישום נגד הפרחח), וממתינה בסבלנות לתחקירנים מהתכנית של אורלי וילנאי וגיא מרוז, ואמנון לוי. תחנות (לא, לא מדובר בשגיאת כתיב) הטלוויזיה טוחנות לאט...?

ושוב, אקווה לטוב (ואולי לאיזו הצעת עבודה או שתיים, לאחר ששלחתי את קורות חיי לשלושים וארבע מקומות עבודה ). 

יום מקסים לכולכם!