(מתוך "גלובס")

ארגוני נכי הנפש: נפעל נגד הפסקת פעילות ועדות סל שיקום

בתאריך 15.3.06 תופסק פעילותן של ועדות סל השיקום לנכי הנפש, וזאת עפ"י החלטה שהתקבלה במשרד הבריאות. מכיוון שהשירות בקהילה ניתן על פי אישורים של ועדות סל שיקום, משמעות הפסקת פעילותן היא עצירה של התפתחות השיקום בקהילה, והישארותם של מטופלים בבתי החולים. הדבר יגרום לאי מתן פתרונות למשתחררים מביה"ח, ולנזק חמור למתמודדים עם מחלת נפש.

בשנת 2000 חוקק חוק לשיקום נכי נפש בקהילה, שהצעיד קדימה את שיקומם של נכי הנפש. נפתחו והתפתחו שירותי שיקום בכל תחומי החיים: דיור מוגן – הוסטלים ודיור מוגן, תעסוקה - מוגנת ושילוב בשוק הפתוח בליווי, תוכניות פנאי וחונכות. מאחר שהתקציב שניתן לחוק אושר לחמש שנים, שהסתיימו בסוף שנת 2005, והתוספת שניתנה היא בסך 20 מיליון ש"ח, התקבלה ההחלטה להפסיק את הכניסה של נכי נפש נוספים לשירותי השיקום.

בכינוס המחאה של ארגוני בריאות הנפש, שנערך ב-22 לפברואר, סקר אבי אורן, יוזם הכנס והמנחה, את המצב: "כל מערך המרפאות לבריאות הנפש בקהילה מצוי בקריסה ובסכנת סגירה. יש קורלציה בין מצב סוציו-אקונומי נמוך, ריבוי בקצבאות ועליה תלולה במקרים הנושקים לבריאות הנפש. הכסף המיועד למטופל בתחנת בריאות הנפש היה צריך ללכת אחרי המטופל, אך נשאר בבית החולים. סך התקציב השנתי לנושא בריאות הנפש עומד על 1.5 מיליארד ש"ח, מזה 1.2 מיליארד מוקצב לביה"ח, ו-0.3 מיליארד לשיקום. מס' המאושפזים בביה"ח ירד מ-12,000 ל-3,500 מאושפזים, אך תקציב המוסדות הרפואיים נשאר כמות שהוא. הרבה יותר יקר להחזיק מטופל בבית חולים מאשר לשקמו בקהילה".

בכינוס הוחלט כי הארגונים ישקלו הגשת בג"צ נוסף על זה שכבר הגישו, שכן המצב החדש גורם למעשה אי מילוי חוק השיקום. כמו כן הוחלט לפנות בתקופת טרום הבחירות למפלגות בבקשה לכלול במצען התייחסות הולמת לנכי הנפש, לבדוק מהו האחוז מתקציב המדינה המוקדש לנושא בריאות הנפש בכלל, שכן ממנו ייגזר האחוז לבתי החולים ולשיקום.