נעים להכיר?
ואם זיהיתם אותי - אל נא תאמרו את שמי.
אני כדור הרגעה.
פועֵל בַּדירה,
יעיל במשרד,
ניגש לַבחינות,
מופיע להכרעת הדין,
מדביק בִּקְפידה סִפלונים מנוּפצים –
רק קח אותי,
הָמֵס מתחת לַלָשון,
רק בְּלַע אותי,
רק לְגוֹם עם המים.
אני יודע לטפל בְּאָסוֹן,
לעמוד בִּבְשוֹרה רעה,
להקטין אי-צדק,
להבהיר את הֶעְדֵּר הָאֵל,
להתאים לַפָּנִים מִגְבַּעַת אֵבֶל.
לְמה אתה מחכה –
בְּטַח בַּחֶמְלָה הכימית.
עודךָ צעיר,
עליךָ להסתדר איכשהו.
מי אמר
שיש לעבור את החיים באוֹמץ?
הָשֵׁב לי את תְהוֹמְךָ –
ארפְּדֶנָּה בַּחֲלום,
תכיר לי תודה
בְּשֶׁל הנפילה על ארבע רגליים.
מְכוֹר לי את נִשְמָתְךָ.
לא תמצא קונה אַחֵר.
כבר אין שָׂטָן אַחֵר.
את השיר שלעיל מצאתי באחד מדפי התגובות לפוסט כלשהו של טלי ברשת.
ועכשיו, עכשיו משתדלת לוותר על נפילה תפנוקית שכזו על מצע רך ומלטף של כותנה, על בליל הצבעים והצלילים שמתמזגים באין-מפריע מבעד זגוגית דקה, רופסת ועדינה כבועת סבון צבעונית - כמו מתוך חלום, משלחים אותי אל תרדמה משובחת, שברירית ומבורכת מאין-כמותה.
ועכשיו, ועכשיו שעת יקיצה חורכת ומטביעת-חותם, גוחנת מעל שדה-קוצים שאין קץ לו ואין גבול. וסיבולת מפוקפקת ומוטלת בספק, ובראש מעייני הימלטות אל-על - מרחפת על כנפיי 10 מ"ג הלידול, 22 מ"ג קלונקס, שדות-שדות של לבן אל תוך מחזור הדם.
ולא.
וכן.
ולא.
לברוח. להישאר. להימלט. להתמודד. לטמון ראשי בחול. לכאוב.
מסוממת. מפוכחת. אנ-דנ-דינו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Skinless
