| |
|
 כינוי:
Skinless בת: 41 תמונה
מצב רוח כרגע:  פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
כיבוי אורות
לפני שנה לערך, כאשר פתחתי את הבלוג, גמרתי אומר לשפוך את הקרביים שזה מכבר התהפכו בי, והייתי נחושה בדעתי ליצור לעצמי פינה קטנה, גם אם וירטואלית - שבה אזכה להיות אני. אני ללא שם, אולי, ללא פנים - אבל מצויידת בשק הרגשות הכבד למדי שלי שאותם פיזרתי כאן. יכולתי רק לקוות שאעורר עניין - הן בתור נפגעת נפש שמעלה סוגיות שנויות במחלוקת, הן בתור אדם פרטי שתר אחר הקשבה, הבנה, תשומת לב ותמיכה.
ובמשך למעלה משנה - קיבלתי את מבוקשי. הכרתי דמויות חסרות פנים אמנם - אך חמות ואנושיות יותר מרוב הדמויות שזכיתי לחוות במסגרת חמשת החושים כולם. ואני מרגישה בת-מזל בעצם על שנזדמן לי להכיר אותן.
עוד רבות רציתי לספר - האשפוזים במחלקות הפסיכיאטריות, הפסיכולוג שפגע, יותר על הדינמיקה הפתולוגית שרוחשת לה בין קירות ביתי ומחוצה להם. הרבה שרציתי לאמר - וכנראה - כנראה, אני אומרת - לא יזדמן לי לספר. וחבל לי.
ומאידך - אני מרגישה צורך לתעל את האנרגיות המשמעותיות שהשקעתי בבלוג שלי לדרכים אחרות - אולי, ועל כך אני חושבת היום - בכדי להשפיע באמת - על השינוי לחול בי תחילה - בי ובסביבה הקרובה לי יותר מבחינה גיאוגרפית. אני מלאת מוטיבציה להשקיע בלימודים שלי וביצירת קשרים בין אישיים, בקבלה שלמה את העבר וההווה שלי ואת מי שהנני היום, ובתכנון הדרך האישית שמתווה לעצמי.
כך שאני הולכת לי לדרכי - אבל לא לפני שמודה לכל הקוראים, המגיבים והמנויים הנאמנים שלי, שקראו מילים שנקוו למשפטים ופסקאות - כולן משוועות לחום אנושי. תודה. תודה על מילות התמיכה, על האהבה שהרעפתם עליי, על תחושת השייכות שהענקתם לי. תודה על שקראתם אותי, על שהעצמתם את קולי. תודה על השיחות - אלה הקלילות יותר והקלילות פחות - שנשתרעו להן על גבי דפיי התגובות, ותודה על כל האי-מיילים.
אני סוגרת את הבלוג - אבל לא מוחקת. אמשיך לבקר כאן - אולי אצל אחרים, ובוודאי שאמשיך להתייחס לתגובות שאולי יגיעו.
ושוב - תודה-תודה-תודה. מי מכם שירצה, יוכל למצוא אותי בכתובת האי-מייל שהקצתי לבלוג. אשמח לשמוע (או להמשיך לשמוע) מכם!
אני מסיימת במילים שעימן פתחתי את הבלוג (טוב, נו. פוסט שני) -
"כמו שחפים עם ים
קרבנו, ונפגש.
הגלים יסחפו אל החוף
השחפים ימריאו אל על
ואנו ניפרד..."
סיונָרה, רבותיי 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
