| |
|
 כינוי:
Skinless בת: 41 תמונה
מצב רוח כרגע:  פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2007
Wishful thinking
תודה על הטלפונים למשטרה, ועל הדאגה. דיברתי עם פסיכולוג קליני משטרתי, ואולי סוף סוף אצליח לאזור כוחות ולתבוע את אבא שלי. להכניס אותו למקום שבו הוא ירגיש את החדירה - שוב, ושוב, ושוב, ושוב. במקום שבו יכו אותו, ישאירו אותו עם צלקות ושמינית מהכאב שאני חווה כבר 20 שנה. אולי.
הפנטזיות שלי, הרצונות שלי. כן, אני רוצה להיעלם. עד כמה אני רוצה להיעלם - לא ניתן לתאר. אבל כפי שהקרבתי את המחייה בבית לטובת אמא שלי, כך גם אני מקריבה את עצם חיי עבורה. אני יודעת שהיא לא יכולה בלעדי.
קל ומנחם לחשוב על החבל, על הקפיצה אל תוך כביש סואן, למקום שבו אני יודעת שיש פתח. לאן? אני לא יודעת. אתם מכירים את הבדיחה - איך יודעים שהחיים אחר המוות טובים כל כך? - כי אף אחד עוד לא חזר. אני לא יודעת מה הם עושים שם למעלה - מירב ושאר המתאבדים שהכרתי. ואולי גם חוסר הוודאות הזה הוא זה שבולם אותי.
בינתיים, רק wishful thinking. והלוואי, חי נפשי - הלוואי שהיה לי את האומץ.
ושוב, תודה על האיכפתיות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
