אנס, מתעלל, רודן, סדיסט, טרוריסט, רוצח

במקום ההוא, על הספה הירוקה הזו, באותה נקודה בדיוק שבה מצולמת התמונה, אנס אותי לראשונה. שם התחיל הכול. שם החל לבצע את זממו בי, שם השחית את בשרי ונשמתי. שם ייסר אותי עד כלות, ועוד ממשיך לייסר. הפנים הם פניו של מפלצת, יצור עלוב וממרר חיים, תולעת המכרסמת בי ואינה חדלה.

והיום - היום אני אומרת - די. מספיק. הנה פניו. פנים אותם הסתרתי בנאמנות חולנית. לא אשתוק יותר, לא אתפור שפתיי המבקשות לזעוק אל לב השמיים. לא אתחבא - כי לא אנוכי היא החוטאת. למען יראו וירָאו, למען נזעק את בכיינו, את היללה המוחנקת ואת הגוף הרועד, את המחנק בגרון ואת הדופק ההולם. אנו, קורבנות התקיפה המינית, הפיזית, הורבלית, הנפשית. קורבנות הפחד, האימה והטרור. לא עוד.

והיה אם תתקלו בפרצופו המתועב ברחוב - ירקו בו.

אני חופשייה. כמעט.

אני מבקשת - אין לפעול מעבר להשארת תגובה. האחריות על כל שנאמר בפוסט זה מוטלת על כתפיי, וכתפיי בלבד. אין לישרא-בלוג כל חלק באמירת הדברים.