סיפור קטן.

במהלך שש השנים האחרונות, במסגרת עבודתה, עובדת אמי עם לקוח מבוגר בשם אלכס על קבלת אזרחות ממדינה באירופה, מדינה אשר בה נולדה (ועל כן היא יכולה לטפל בענייני הניירת ובהתמודדות עם שגרירות אותה המדינה בארץ). במשך שש השנים הללו היא מתרגמת בעבורו, שולחת מכתבים, מערערת על סירוב השגרירות להעניק לאלכס המבוגר את זכאיותו לאזרחות, ומהווה תמיכה מוראלית לכל דבר ועניין. במהלך אותן שנים הם התקרבו מאוד, אלכס ואמא. יותר מכל שאר לקוחותיה, הוא היה החביב והאהוב עליה מכולם. יחדיו דיברו על המולדת המשותפת, על החלום לזכות באזרחות לו ולשני בניו, והפכו ידידי נפש.

לא מזמן חלה התפתחות דרמטית בדבר ערעורם של אלכס ואמא - תודות לאמא, לעקשנותה ולחריצותה - ואלכס קיבל אישור בלתי פורמלי לקבל את האזרחות עליה חלם. עוד ימים רבים עברו, ובשגרירות התעכבו במתן האישור הסופי, התעודה לה ייחל אשר תוביל גם לזכאות שני בניו לקבל אזרחות ממדינת מולדתו. אמא עדכנה אותי תמיד וסיפרה על התהליך המתסכל, על ההמתנה הבלתי נגמרת, על הסחבת, על הטלפונים הארוכים ושעות הציפייה. זה היה שם, באוויר, רק ממתין לאישור הסופי. והתסכול, התסכול היה בעיצומו.

לפני כחודש הגיע אלכס במפתיע, ביקש לשוחח עם אמא. לאחר השיחה מצאתי אותה בוכייה. אלכס סיפר כי עליו לעבור ניתוח וכימותרפיה - גידול ממאיר נתגלה בכבד שלו. אבל הפרוגנוזה טובה, הוא אמר. הפרוגנוזה טובה. הגידול קטן וסגור, וגם אין גרורות. בזמנו שאלתי גם את טלי, בהיותה רופאה כירורגית, מהם סיכוייו של אלכס לנצח את הסרטן. גם היא אמרה - הפרוגנוזה טובה. הניתוח וודאי יעבור בשלום, ולאחר הכימותרפיה לא יישאר זכר לסרטן. במהלך אותה פגישה העניק אלכס לאמא סכום בלתי מבוטל של כסף - הוא ביקש להודות לה על הטיפול המסור בעניינו ורצה לעשות זאת בהקדם, במידה והגורל לא יאפשר זאת במועד מאוחר יותר. הוא אמר לה, כך סיפרה לי - "אם אגיע לגן עדן ואפגוש מלאך - אדע שזו את".

ערב ראש השנה התקשרה אמי לברך את אלכס לכבוד השנה החדשה, אך לטלפון ענתה אשתו. אלכס נפטר כמה ימים קודם לכן.

שלושה ימים לאחר מכן, הגיע המכתב הרשמי שבישר על זכאותו של אלכס לאזרחות. אלכס לא זכה להיות עד להגשמת חלומו.

אמא יושבת דומעת מול המחשב וכותבת מכתבים לשגרירות בשמו. בשגרירות לא יודעים על פטירתו של אלכס, ואמא מנסה להסתיר, בל יפגע הדבר בסיכוייהם של בניו לקבל את האזרחות, בעצמם. עבורם רצה אלכס לקבל את האזרחות המיוחלת - עבור שני בניו. היא מהלכת בין הטיפות בהישאלה שאלות שאת התשובה להן יודע רק אלכס, שכבר לא יכול לענות. והיא זונחת עבודות של לקוחות אחרים, ומקדישה את מרצה וזמנה להמשיך ולהילחם עבור החלום של אלכס, אלכס שכבר איננו, ואינו יודע, וגם לא ידע. אבל היא, היא ממשיכה את מלחמת הקודש שלה בעבור הלקוח האהוב. והיא לא מתכוונת לוותר - גם בהיעדר שיתוף פעולה מוחלט מצד אלמנתו וילדיו של אלכס.

אני חושבת על אלכס שלא זכה לחזות בחלומו מזה שנים מתגשם, קורם עור וגידים. אני חושבת על כמה לא הוגנים הם החיים. אני חושבת על האמא היקרה שלי, טובת הלב, שממשיכה להיאבק עבורו ובשמו. אני חושבת על כמה אני אוהבת אותה, וכואבת בכאבה. אני חושבת, ובוכה.

רק רציתי לשתף.