השמוק הרביץ לקאיה. היא יללה ללא הפסקה, שלא לרוחו.

אני רצה למטבח, לאמא. "הוא לא נורמלי, אלוהים! הוא הרביץ לקאיה, אמא!", אני קוראת בייאוש. "בפעם הבאה זו תהיה אני", היא עונה בקול יבש.

ר' חזר. טלי אומרת שבאמצעותו, אני משחזרת את דפוס ההתעללות באמא.

כשעמדנו אני ודובדבניל אתמול בתחנת אוטובוס סמוך לבית ליסין בסיומה של "אקווס" (הצגה מופלאה ומומלצת בחום, אגב) לא יכולנו שלא להבחין בעידן רייכל שעמד בקרבת מקום עם אופניו. כיתת הזאטוטים אשר צפתה בהצגה עימנו ואשר נראה היה, על פניו, שממתינה עימנו לקו 5 שיגיע, התנפלה על המסכן בצווחות ויש שגם הגדילו לעשות והמשיכו אחריו. אני, לעומת זאת, נזכרתי ב"חלומות של אחרים" שלו, אותו שמעתי לראשונה באוטו, נוסעת לכיוון ביתי, דקות לאחר שנפרדתי לאחרונה מ-ר' שלי-לא-שלי. באותו הלילה, בוקר מגיח, הורדתי את השיר והאזנתי לו בלופים. הוא ממשיך להפנט אותי גם היום, ובעודי מקשיבה לו אני זוכרת שוב את גופו של ר' שלי-לא-שלי צמוד-צמוד לזה שלי, עירום מבגדים.

אני מחכה לו, ל-ר', שייצור שוב מגע. נמנעת מלהתקשר או לשלוח ס.מ.ס, נזהרת שלא להבהיל, שלא להבריח עוד יותר, שלא להלחיץ. הוא ישוב אליי, ר', בזמנו שלו. כבר יודעת, ומכירה. ורק ממתינה. בכאב ובגעגוע עזים מנשוא.

אדם שלו איני ממתינה עוד הוא י', עליו סיפרתי בקצרה בבלוג. ביני ובין י' נרקם קשר רומנטי אינטרנטי-טלפוני לוהט למדי טרם עזיבתו לאפריקה לשלושה שבועות - י' מעולם לא טרח להיפרד. זה היה תמרור האזהרה הראשון. בשובו, חזר קר וקפוא. מספר שיחות קצרות היו לנו, לי ולי', לפני שבחר זה האחרון להתאייד לו אל האוויר העכור. לא שלום, לא "תודה, אני לא מעוניין" - כלום. פשוט נעלם. כאקט מחאה שעליו י' אפילו לא יודע, קבעתי פגישה ליום חמישי עם בחור אותו הכרתי מאתר ההיכרויות ושלחץ זה מכבר שניפגש.

עוד דחייה. עוד פחדן מארץ הפחדנים שכלפיו אני יכולה לחוש רק בוז ותיעוב. עוד מניאק בחליפת הנכה-רגשית שמכירה כה טוב. הכעס מבעבע בי, מבקש לפרוץ בזעקה, וכמי שמכירה את עצמי לא מאתמול, אני צופה ס.מ.ס רקוב שאותו איירט לכיוונו של י' בקרוב. בן אלף שרמוטות.

שיתכווצו להם כולם בחדרון אפוף גז - זה מה שאני מייחלת לכל הנכים-רגשית למינהם.

ובאותה נשימה, אני ממשיכה ליפול על ברכיי ולהתחנן לשאריות ופירורים.

"...שבויים בתוך מעגלים

כולם מסובכים

אז מה את עוד חולמת?

שנים הם מסתירים

שנים כולם יודעים

אבן מתהפכת

בלילות ובימים

כולם כבר מדברים

למה את עוד נשארת?"

ובלי שום קשר, זה במיוחד בשביל בבז', בתגובה לפוסט האחרון שלה:

כשקאיה דורשת קצת תשומי - היא לא מקבלת תשובה שלילית!

Come up to meet you, tell you I'm sorry
You don't know how lovely you are

I had to find you
Tell you I need you
Tell you I've set you apart

Tell me your secrets
And ask me your questions
Oh, let's go back to the start

Running in circles
Coming up tails
Heads on the science apart

Nobody said it was easy
It's such a shame for us to part
Nobody said it was easy
No one ever said it would be this hard

Oh take me back to the start

I was just guessing
At numbers and figures
Pulling the puzzles apart

Questions of science
Science and progress
Do not speak as loud as my heart

Oh tell me you love me
Come back and haunt me
Oh and I rush to the start

Running in circles
Chasing our tails
Coming back as we are

Nobody said it was easy
Oh, it's such a shame for us to part
Nobody said it was easy
No one ever said it would be so hard

I’m going back to the start