| 3/2009
רומנטי אבל לא קונקרטי - חוויות של משמעות
פרשיות האהבים נהיות מסעירות יותר, החציל מתהלך בג'ינס המושבי עם ז'קט שחור מן המושבה הצרפתית וכובע ברה,
החציל נעצר, מדליק סיגריה ומדליק גם לאשה שנעצרה ליידו , מחייך עם הסיגריה בצד הפה ומתחיל בדרכו ללכת.
היא הולכת אחריי החציל הזה, מתהלך כמו פרחח מתבגר במעטפת של מעשי קונדס ופלירטוטים בלתי פוסקים עם המציאות שמולו.
שואלת אותו לשמו, " חציל"
כתגובה הוא שאל אותה איך היא הייתה מסכמת את פסגת האושר והמשמעות בחייה, מעשים בעלי משמעות, חיים בעלי משמעות, בראש שלו חשב לעצמו "שטויות במיץ" ולשם המשחק המילים יוצאות להן.
חדר קטן על גג של בניין עם פאטיפון ותקליט מסתובב לו, האור בא מכמה נרות והמוזיקה מן הפאטיפון, האוויר חם והמילים נוסטלגיות.
החום בין הגופים עולה ולחות עדינה נוצרת על העור בלילות של קיץ בתל אביב,
מגעים עדינים של לשון חלקה ורטובה , החוטם על גביי הפנים, שפתיים עדינות מרפרפות על גביי עפעפיים לחיים ואוזניים.
החציל שם תקליט של מיילס דיוויס, והחצוצרה יורת אל האוויר כדורים ולא מפסיקה, יש לו ידיים של גבר, לא גדולות ולא קטנות, חזקות וקשיחות, החצוצרה והקונטרה בס מנגנים ללא רחם והתשוקה בין החציל למאהבת גוברת, מגע ידיו הקשות על גופה הנשי יוצרות מחדש תופעת טבע שהחציל נשאר מולה תם כל פעם מחדש.
הידיים מחליקות על הגוף והפנים בוחנות בטעימה ותחושה את הגוף שמולם, את הפנים שמולם, חוויה של חמשת החושים והחוש הפנימי במלואם, כמה אושר, כמה אדרנלין, כמה ריגוש.
הלשון חוגגת עם הידיים , הבטן מקבלת את עולו של השני ובאחד מהרגעים הנפלאים הגופים מתחברים יחדיו.
חציל , חציל.
מה יהיה איתך, יושב על הגג בדרום\מרכז העיר, מעשן את הנאפאס אל מול ירח מלא ושמיים כהים וצלולים מענן, הים מולך ועל מה אתה חושב, הגוף עוד אפוף בתחושות התגמול על רומן נפלא ופרשיה מוצלחת של החציל, המוח מתחיל לדלל את כמויות הסרוטונין והדופומין ועם הפעולה הזו חזרנו לנקודת ההתחלה, אין שום משמעות וזו האידיאולוגיה שעליה החציל מתקיים בכלל.
מסכן החציל , בעיותיו האמיתיות הן איך להתמודד עם מי שסביבו?
אין משמעות, אני לא שם עליכם זין
וגם אתם לא עליי.
אז למי באמת אכפת??
החציל תוהה לשם איזו מטרה, הוא צריך לאמר מילים מוזרות ולהתפלסף על מעשיות והזיות.
לכו להזדיין כולם, אין לכם חשיבות אמיתית.
לא טוב? לא צריך!
זין עליכם! אצבע משולשת ואגרוף מקובץ עם סיגריית הנאפאס בפה!
החציל בפרץ חוליגניות עולה על חומת הגג וצועק על השדים שבראשו .
צעקה מן הרחוב למטה, שילכו להזדיין.
"נמעס לי להתאמץ לכבודכם, אין אצלכם שום חשיבות של אמת, הכל הוא משחק מתועב של שחיטות ולשם כך אני חותך ממכם אני שמח לראות שאתם בוכים זה מספק אותי לראות את העצב הזמני בלבבכם אצחק צחוק גדול ואדליק מולכם עוד מגולגלת שכזו"
"הנושאים האמיתיים של העולם הזה - מתפקידי ויכולתי להתמודד עמם לבד ובזכות עצמי, לא צריך "חברי אמת" בשביל זה, הא!!
חשבתם שתנצלו אותי על סמך המלה המפוקפקת הזו חברות או חברות אמת , שרצים מגעילים תחזרו אל הכוך שלכם בזחילה ובגועל כי הרי אינכם יותר טובים משום דבר ואתם טינופת מן הרחוב כמו כולם.
חבורת מתבוללים, האיך זה ייתכן שאתם רואים את עצמכם מעל כולם?
כמה ספרים מזורגגים של שירה או ספרות לא מובנת שמתפלספת על זיוני שכל אשר מתובלנים בעוד זיוני שכל,
מהיכן האדם פועל, מה חבוי מאחורי מילים ומעשים?.
לך תזדיין!! בן זונה!!
בן אדם פשוט פועל! , כל החשיבה המתוחכמת והמשמעות הנסתרת הן עוד אחד מיני משחקים של יצורים חכמים כמונו, איזו משמעות "גבוהה" אתה מחפש פה בדיוק?!
יש לבן אדם מילוי, הוא מאושר, חסר לו, הוא עצוב.
ככה אנחנו, כאלה פשוטים,
חיות שמופעלות על ידי מזון, הורמונים, כימיקלים.
זה הכל, מוח מקבל את המזון שאנו מכניסים לגוף מפריש ומייצר את הכימיקלים , אנו אוכלים שותים מעשנים וסופגים כימיקלים מבחוץ,
מצבי רוח משתנים,
לחץ דם עולה\יורד,
בעת התרגשות החיבור בין עונות המוח מתייבש ונוצר קצר !!!! "
וכך לילה שלם החציל דן אל מול הים המזוהם והירח הלבן גדול ,
מסופק מינית ומנטלית ,
אך מאוד לא מסופק, הוא רוצה משמעות, הוא רוצה פעולות של אמת ולא של פרי דמיון.
לילה טוב לכולם.
| |
| כינוי:
ג'יימס והאפרסק
מין: זכר
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
