לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I Feel My Luck Could Change



כינוי: 

בת: 42





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2009

עוד סיפור עצוב בגוף ראשון.


כ"כ נמאס לי לכתוב הודעות מצוברחות כשאני יושבת מול המחשב ובוכה. עד שהרגשתי שאולי דברים סופסוף מתחילים להסתדר לי כמו שרציתי, כל מה שבא לי עכשיו זה לקחת 200 כדורי שינה ושוט וודקה ולא להתעורר יותר. אני יודעת שהתרופות משחקות לי בתוך המוח, וגורמות לי לרצות לעשות דברים ולהרגיש דברים שבחיים לא קרו לי. אבל כל בוקר אני קמה ומרגישה שאני צריכה להכריח את עצמי לקום ולעשות משהו עם עצמי, כדי להוכיח לעצמי שיש משהו ששווה, כי אם לא , אני באמת מסוגלת לעשות שטויות לעצמי. וזה מאוד מאוד מפחיד לאבד שליטה. כל מה שאני רוצה זה שיעזבו אותי בשקט כדי שאוכל לבכות ולבכות עד שלא ישארו לי דמעות בעיניים. הלוואי שדברים היו אחרת, הלוואי שהייתה תרופה למחלה שנקראת דיכאון.

 

נכתב על ידי , 9/3/2009 23:12  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לונסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ונסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)