אני אוהבת סקרים.

[רגע, יש לי מטרה בהצהרה זו, חכו שנייה]

בדר"כ אם מתקשרים אלינו אנשים שעושים סקרים [וזה קורה המוןןןן], אף פעם לא אני זו שעונה לטלפון [אולי זה קשור לזה שאני אף פעם לא עונה לטלפון...? יכול להיות?].

פעם אחת התקשרו אנשים סקרניים [נו, כאלה שעושים סקרים] ושאלו אם אני מוכנה לענות.

"בטח!" התלהבתי. סוף סוף תפסתי סקר!

"טוב, אז ככה: בת כמה את?"

"17."

"יש מישהו יותר מבוגר בבית?"

-_-

וכך לא נתנו לי לענות על סקר.

מאז אני לא מפתחת ציפיות [וכריות וסדינים].

פעם אחת כן עניתי על סקר טלפוני, אך זה רק כי זה היה מוקלט.

הקישו כעת על 1 אם בלה בלה או 2 אם בלה בלה או 3 אם בלה בלה בלה. וכן הלאה.

[זו הייתה הדגמה של סקר טלפוני מוקלט, אם מישהו לא הבין]

אז אתמול צלצל הטלפון.

"בלה בלה בלה ת"א בלה בלה בלה סוציולוגיה בלה בלה בלה רוצה לענות על סקר, ולא אני לא מנסה למכור כלום?"

אנוכי למודת הניסיון, אמרתי ישר "אני בת 17," בקול יבש, מצפה כבר לשמוע שרוצים שאקרא לאדם בוגר יותר.

"בסדר, זה מתאים לנו."

"באמת????" אורו עיניי.

טוב, אז היא הבחורה נחמדה [באמת!] שאלה על חברות סלולרי, חברות תעופה, העברת כספים לחו"ל [הוי, ממש ניחשתי שם שטויות חיחי], משחות שיניים, פוליטיקה וכאלה.

"אם יש מחר בחירות, למי את מצביעה? אני אקריא לך עכשיו רשימה של מפלגות: הליכוד, העבודה, מרץ, ישראל בעלייה......." [וכן הלאה שעות] הבחורה הקריאה לי בעמל רב את כלללל המפלגות הקיימות. "או אחר...?"

"ליכוד." עניתי.

"מה?! אז למה גרמת לי להקריא את כללללל המפלגות?!" הליכוד הריי הייתה האופציה הראשונה...

"חשבתי שאת צריכה או רוצה או משהו..." מלמלתי.

ואז חצי דקה רק שתינו נקרענו בטלפון. אני רצינית! הבחורה לא הצליחה להקריא הלאה שאלות, היא רק צחקה וצחקה. חחחח.

אחר כך היו שאלות של להגיד אם אני תומכת ואצביע, רק תומכת, לא מכירה, לא תומכת וכל מיני אופציות כאלה וארוכות באמת של משפטים על כל שם של בנאדם ו/או מפלגה. עכשיו לא היה לי כח לחזור על כל המשפט הארוך [זה היה יותר ארוך מהמשפטים שרשמתי, בכלל שכחתי אותם עד שסיימה להקריא את האופציות והתחילה להקריא ת'שמות], אז הייתי אומרת או "כן" או "לא לא לא" חחחחחח והיא עושה לי כזה "אוקיי, הבנתי את הקודים שלך..."

שיחה הזויה לחלוטין.

בטח הייתי שינוי מרענן מכל האנשים החסרי סבלנות שעונים על זה. וזה היה ממש סקר ארוך... והיא עוד קיצרה לי אותו, כי מדיי פעם מילמלה שאת זה אני בטח לא יודעת... [הא?!]

הו-קיי.

והממ אסיים בכך שהוא מכוער ונמאס לי ממנו. דיי.

ועוד אני רצה אליו כמו מטורפת. אוחחח טיפשה!

הוי, וטדו מצחיקה אותי.

שוב רואה אותה, לפחות זה טוב.

היום החליטה שנמאס לה לחלוטין מהפנל של הפלא, והתחילה לקלף אותו במרץ. חחחח והקטע שלפניי חודשיים עוד היללה את הפנל, ומסתבר שסתם אמרה את זה ולא יודעת למה קנתה אותו ורק עשתה את עצמה מאושרת. [כן, זה באמת נשמע מוזר. זאת טדו ]

"מרי, יש לי כזה חלקים של פנל על הפרצוף?" מלמלה היום בגיחוך.  שאלה הזויה כלכך ממש לא כל יום שומעים [וטוב שכך.]

מרי.