שינויים.

שירת התקווה,

נראית כלכך שונה שם.

מרגישה כלכך שונה.

ושוב חוזרים זכרונות,ומראות,ובכי. הסיפורים חוזרים כמו בומרנג, והכאב איתם.

אפילו הסווצ'רט כבר לא נראה אותו דבר.

ואםכבר,

אז אתמול.

ואםכבר,

אז למה?.

אחרי שנתיים,שוב.

לעולם לא יעזוב?

הכל בסדר?

כן. מה, יש סיבה שלא יהיה...?

(אז מה אם תוקף אותי כל פעם מחדש הפחד הזה,

ואז מה אם הבנאדם היחיד שאני רוצה להיות איתו עכשיו ובכלל, נמצא מיליוני ק"מ מכאן,

ואז מה אם לפעמים כואב,רק מעצם היותי,

ואז מה אם..

אני מרגישה לפעמים הכי לבד בעולם,

      בין חברים)

העיקר ש,

יש שוקו. והופעה של עברי לידר.