שינויים.

את מוצאת את עצמך מחשבת דק' ושעות עד שיגיע לפה ברגל,

כש,

הוא בכלל לא רוצה להגיע.

מה כן לעשות,מה לא לעשות, איך להגיד ומה להגיד, מתי את עוברת את הגבול ומתי את לא מספיק מגיעה אליו.

כלמיני שכאלה עוברים לי בראש, נון-סטופ.

וזה עצוב לי קצת, שאני באמת מוכנה להתקדם למעבר מסטוץ,

אבל אין עם מי.

אני רוצה את האחד הזה שאוכל לאהוב,ויוכל לאהוב אותי,ויחבק אותי וננשק.

כשאני שיכורה, או אפילו סתם קצת מסטולה,

אני נוראנורא שמחה. מקפצצת ו"שוקו!#%^" ואיזה יופי החיים נפלאים,

אבל אז-

מגיע פתאום מין בום עצב. ככה, בלי הרבה הזהרה מוקדמת.

ומגיעות כלמיני מחשבות שלא מתאימות עכשיו, וזה תופס אותי כלכך חזק,

שקשה לעזוב גם כשאני כבר פיכחת לחלוטין.

ופתאום, גם בין כל החברים,

אני מרגישה נורא לבד.