שינויים.

אחת כזו,

בודדה.

אך מכילה,

כלכך הרבה.

(אנילאיכולהלשרודדקהנוספתבבצפר,ואנירצינית.הבצפרהזהמדכאותילחלוטין.סובלתכלשיעורושיעור,כלהפסקהוהפסקה,כלדקהודקה.אולימלבדכמהדק'שבועויותשלאומנותמעשית.לאחושבתשהיהחודשבלישהתלוננתיעלבצפר,ולאחושבתשיהיהחודשבלישיתלונן.שיסתייםכבר,אוף.

אנימתגעגעתאלייךכלכך.כילפעמיםישת'רגעיםהאלהשצריךחיבוק,ואתהאףפעםלאתהיהפהכדילתתאותו,אלאאםאצטרךאותובסופ"שלפהאושם.לאוותרעלזה,לאכרגע,כיבאמתשאוהבתאותךהמוןונהדרליאיתך,אבלהגעגועהזה,פשוט.לאיכולתלהיותיותרקרוב?.

הארץשלנודפוקה.אבלממשדפוקה.כלהפילוגימני-שמאלני-חילוני-דתי-גזעינמאס.אנחנוהורסיםאתעצמינו,והורגאותישלאיכולהלעשותבאמתמשו.הורגעודיותר-הידיעהשזהיישארכךלעודהרבהזמן.אםבכללייפסקאיפעם.

פלאשבקאדירללפישנתיים,וחמש,ויותר.יותרמדיחברותשליחיווחיותבשגרתמשפחהנוראית,וכלכךחבלי.המשפט"ככהזה"הרגאותיאתמול.בעיקרכיבאמתככהזה,וקשהמאודלעשותמשועםזה[אךלאבלתיאפשרי,אגב]ואניפשוטדואגת.

אניעדייןחולה,כברשבועפחותאויותר,וזהנוראי.אנישונאתלהיותחולה,ממשונאת.מרגישהבטטיתמאיפעם,וזהלאשחסרלידבריםלעשות.נמאסלי.

איזהשירעצוב.כמהנכון.מלאפעמיםאתהמוצאתעצמךמתאיםאתעצמךלשיר,אואתהשיראלייך,אבלכךאוכך-אנימוצאתאתעצמיבתוכו.אניאוהבתאתעברילידרכלכך,איזהבנאדםמוכשר.גורםליאףלדמעהשנייה.

אנישונאתפוטוגניות.עדשאניאוהבתאתעצמי,אתכלהכולל,ואףחושבתשפוטוגניתלעיתים,מגיעותכוסויותאקראיותשנראותטובאףברע.ופתאוםמרגישהכזוקטנהולאיפהולאמיוחדת.סתםכזו,ממוצעת.ונמאסלילהיותממוצעת,כלחייהייתיכזו.

אנירוצהלישון,המון,ובלישוםצורךלקוםלמשומלבדעבודהבגלידרייה.תבואלישוןאיתי?)

18:33-

כי בדיוק שמעתי את השיר,וכי מתאיםקצת לשיחה שהייתה לי לא מזמן עם חברה,וכי שיר יפה:

"ביום שמש יפה אני פותח חלון
שיכנס קצת אור לדירה
ביום שמש יפה מסתכל מסביב ומבין
מה שרציתי קרה
ויש שמש בחוץ העולם מחייך אלי
זה חיוך אמיתי
האהבה שלי שקשה בשבילכם
היא טובה בשבילי
היא טובה בשבילי, אז היום
אני לא נותן לה ללכת..."

(עברי לידר, 'ביום שמש יפה')