שינויים.

כי נפלא לי,

כי ברגע ההוא של הסתכלות עלייך (כשאתה מחבק ביד אחת וכוסס ציפורניים ביד השנייה^^) באמצע הקולנוע הייתה הרגשה של אושר כזה שאין שום דבר שבעולם שישנה את זה.

כי אני לא חושבת שזה היה סרט ארוך ומייגע, אלא סתם ארוך אך נפלא למדי. ('סיפורו המופלא של בנג'מין באטן', למעוניינים)

כי ברגע ההוא, שאני רואה את שלושה מתוך האנשים הכי קרובים אליי מציירים עליי (על כ-ל הרגליים שליXD) וצוחקים ארבעתינו יחד,

הרגשתי פתאום הכי ביחד בעולם. מין הרגשה כזו שלא צריך עכשיו שומדבר אחר.

אני לא יכולה להסביר מה בדיוק הרגשתי בסופ"ש הזה,

אבל כמעט בכל רגע נתון בו הייתי מאושרת. אושר אמיתי כזה,

של חברים אמיתיים ושל אהבה אמיתית.

ועזבו אתכם מחזור,ודמעות,וכעס,ופחד..

בסופו של דבר-

חיים רק פעם אחת. אז צריך לחיות.

(גם "מלך החומוס ומלכת האמבטיה" זה דבר נפלא למדי. או בגרסתינו,

"מלכת החומוס ומלך האמבטיה"P: )

אני אוהבת את האנושות פתאום.

איזה כיף שבאת הביתה

69>

(וכשדיברנו על הסירה שתקנה ותשוט בה,

חודש שמח לנו D: )