שינויים.

אני אלופה בלגרום לאנשים לבכות.

כמה אירוני, משפט יכול להיות.

אבא, אתה חושב ש..כשאתה מת, החיים נגמרים?

או ש, אתה נגמר אך, החיים ממשיכים?

אבא, באמת יש כאלה שאלות ש,

אי אפשר לענות?

אבא, מתי ייגמרו המלחמות?

נרדמת אל דמעות, ומתעוררת אל דמעות.

   נמאס כבר שהכרית רטובה.

רואה את סרט חיי אל מול עיניי,

             והוא רע.

נראה כי אני נמצאת באותו סרט כבר שנים,

וזה כלל לא משנה שמשתנים האנשים.

רוצה לצרוח, לצאת מחיי,

רע לי, חבל לי, די.

חייבת לברוח, ולא משנה לאן

    חייבת, והעיקר- רחוק מכאן.