מחוסרת זמן,עייפה,לחוצה,רוצה לישון, רוצה אותך, מפחדת, בוכה, מחייכת, אוהבת, מתרגשת, מחכה, מתקשרת, נוסעת, מתקשה לנשום, מתקשה לקום, כואבת, מאוהבת, חיה.
עומדת אל מול החיים, וצריכה לקבל החלטות. ופתאום זה לא קל, ויש המון לכאן ולכאן.
מתבגרת. ועם ההתבגרות יש גם המון טוב,
של רישיון וחוקיות ואלכוהול וסקס ועצמאות ועבודה. אבל,
יש גם פחד וקושי והחלטות וריחוק ובכי.
אילו רק הייתי יודעת בוודאות שהכל ייצא על הצד הטוב ביותר, ואסתדר עם חיי ואדע מה אני רוצה ואיך ומתי ולמה.
אני חושבת שזכיתי.
זכיתי במי שאני, זכיתי בחבר מדהים, ואם אתקבל למכינה- זכיתי גם בזה (אם בזכות זה,או בלי, אקבל גם תפקיד טוב בצבא, לא תהיה מאושרת ממני).
רק שכל זה לא יתחיל לחמוק לי בין האצבעות.
ממעגן מיכאל אוטובוס של 3 דק' לזכרון יעקב. (4.9 ש"ח)
משם אוטובוס לרכבת בנימינה של כ21 דק'. (10.6 ש"ח)
משם רכבת לבאר שבע בנסיעה של כשעתיים ו-26 דק'. (כרטיסיית 12 נסיעות ב470 ש"ח, כיוון אחד- 47 ש"ח)
משם אוטובוס לאילת של שעתיים ו-39 דק'. (59 ש"ח)
כלומר,
121.5 ש"ח (אם לא קונה כרטיסייה של רכבת) ו5 שעות ו29 דק', ואני אצלך.
וזה כמובן לא כולל את הדרך חזור, שתיקח לי את העוד 121.5 ש"ח וה5 שעות ו29 דק' לחזור למעגן מיכאל.
שם המכינה, למקרה שלא הבנת/ם.
נ.ב- לא יודעת איפה הרכבת הבאר-שבעית נוחתת. יכולהיות שאצטרך לקחת עוד אוטובוס בתוך באר שבע ומשם לקחת אוטובוס לאילת.
אני כלכך מפחדת.
וכלכך לא יודעת מה לעשות.