להוסיף לרשימת הדברים החשובים לי שלא תהיה בהם.
כלומר, בנוסף לחגיגת החודש שלנו, חודשיים, שלושה,ארבעה, חמישה וכרגע אף החצי שנה בסכנה. מלבד זה, כמובן שיש את הקונצרט שלי שלא תהיה, והפתיחת תערוכה שלי שלא היית בה. אווווווווווווווווף.
אני רוצה שתהיה אפשרות כזו שנתעורר ל25 ונגיד אחד לשני בוקר טוב עם נשיקה ויו איזה כיף לנו יש לנו כךוכך חודשים. אני רוצה שביומולדת שלי אוכל לחגוג כמו שצריך, ולא לדאוג לכך שיש לי למחרת מתכונת. אני רוצה שלשם שינוי תהיה כשצריכה.
חוזרת לי את הכמה תקופות אחורה; אל אמריקן פאי, ציצים, פורנו, חוסר ביטחון, בגידה, בכי בשירותים והרבה כאב.
פחד.
אני מעדכנת המון,אה?
בברכת אני חולה קצת וזה לא כיף בכלל כי עוד יומיים אמורה להופיע בנגינה,
אני.
אגב,בדיוק שנה אחרי.
עריכה (אותו יום, 22:40)-
אוף. נראהלי שאחד ההורים הסתכל לי בבלוג, שבמקרה היה פתוח וממוזער במחשב (שלהזכירכם- אני נמצאת לאחרונה רק במחשב של הורי מכיוון ששלי מת). לא טוב בכלל. לפחות הסתכלו רק בפוסט הזה ובסוף אפריל, ובכלזאת- פוסטים לא בדיוק חביבים לקריאת ההורים ><"
ומלבד זאת, קשה. ואף עצוב.