אני רוצה לא ללמוד להיסטוריה, ועם זאת להצליח במתכונת.
אני רוצה לסיים כבר עם כל הבגרויות-מתכונות האלו שדופקות לי המון תוכניות ובעיקר את החיים.
אני רוצה שנימי, הבנזוג שלי, החבר שלי, יוכל לבוא איתי לנשף סיום שלי. בקשה מוגזמת?
אני רוצה שיהיה לי רדיו באוטו.
אני רוצה שההורים יצאו לי כבר מהוריד ויתנו לי לנהוג לבד לכל מקום ולא רק לקניון.
אני רוצה שנימי יגור יותר קרוב.
אני רוצה לעבוד במלון פתאל באילת עד הגיוס.
אני רוצה מכינה קדם צבאית במעגן מיכאל.
אני רוצה ששני הנ"ל יסתדרו אחד עם השני.
אה, ושמעגן מיכאל יהיה הרבההההה יותר קרוב לאילת.
אני רוצה שכל התוכניות שלי לפני שכל שאלות הש"ש-מכינה-עבודה עלו על הפרק יצאו לפועל.
אני רוצה שתהיה לי בגרות טובה.
אני רוצה לסיים עם הבגרות.
אני רוצה שהבגרות האמיתית שלי, זו שמחוץ לכותלי בצפר, לעולם לא תתחיל.(מה צריכה צבא, ולימודים, ומשפחה, ומשכנתא. לא מתאים)
אני רוצה לצאת מהבית הזה.
אני רוצה שרעות תתגייס יותר מאוחר.
אני רוצה שיהיה לי כבר תפקיד לצבא, ושיהיה נחמד ומעניין באיזשהו אופן.
אני רוצה המון. אני רוצה להצליח, אני רוצה נימי, אני רוצה כיף, אני רוצה חיים, אני רוצה חברות, אני רוצה כסף.
מה באמת ייצא מכל זה?