שינויים.

הייתי רוצה לשכוח את הלילה ההוא.

הייתי רוצה שכל פרט ופרט בו ייעלם, הייתי רוצה לא להכיר אותו בכלל.

בנזונה!!!!!!

סעמק.

כל פעם מחדש חוזרת לאותו ערב של לפני שנתיים וחצי,

לא מאמינה שזו אני זאת שהייתה שם.

חשבתי שאני חזקה יותר, חכמה יותר.. אחרת יותר.

                        גם לי מותר לטעות.

אין לי במה להתבייש, נכון?

זאת לא אשמתי..

         נכון?

אני לא יודעת עד כמה רוצה ומסוגלת לחשוף את עצמי כאן.

כנראה שעשיתי את זה כבר הרבה, לא? גם עכשיו, גם ב3 וחצי השנים האחרונות של הבלוג.

חלמתי הלילה שמישהו אנס אותי. יש קפיצה 3 וחצי שנים קדימה, ואני איתו- כי הוא מכריח אותי, ואונס אותי כל הזמן. אני מנסה להגיד על זה לחברים שלו שהגיעו לדירה, אבל הוא יוצא מהשירותים והם לא מבינים את הלחישות שלי ואני מפוחדת כמו לא יודעת מה. סוף.

התעוררתי מפוחדת, לא מבינה, נזכרת.

אני שונאת את התת מודע שלי לפעמים.

בברכת מצטערת שאני מפציצה בעדכונים, לאיודעת מה עובר עליי,

אני.

אני ממש מטומטמת.