שינויים.

אתה זר לי. אני מסתכלת בתמונות שלך,שלנו, והכל זר לי. לא זוכרת את ההרגשה של להיות איתך.

אולי לא תבינו.

נעלמות לי פנייך,

תחושת שפתיי על שפתותיך.

נעלמות לי תחושות, מראות ומילים,

לאטלאט נעלם לי אתה מהחיים.

(איזה גרוע זה,בחיי><)

אני זוכרת את התחושה הדומה אחרי איתי. בהתחלה זכרתי רק סיטואציות רעות איתו. אח"כ לא זכרתי כמעט כלום. לא זכרתי את התחושה של להיות נאהבת על ידו. פניו לא נשכחו לי, כי ראיתי אותו כמעט כל יום, אבל פניו נראו לי פתאום זרות. זו הייתה הרגשה מחורבנת ומוזרה. איך, איך אפשר שהכל יהיה כלכך זר בזמן כלכך קצר אחרי קשר כזה ארוך?..

מי אתה עכשיו?

         מי אנחנו?.

ובנימה שונה לחלוטין- ערב החג בבית משפחת יהלום-שפירא-גולדשטיין (השנה זה עוד הצטמצם, בדר"כ זה יהלום-שפירא-גולדשטיין-גלילי ) היה ממש נחמד. היינו רק ארבעתינו הפעם, וכל אחד אמר איך עברה לו השנה, מה מצפה לשנה הבאה, מה מאחל לכולנו.. כלמיני כאלה. היה מאוד מרגש, אני חייבת לציין. אח שלי דיבר ממש יפה, על כמה שכולנו, כל אחד מאיתנו, מדהימים ואיזו משפחה מדהימה ומיוחדת זאת. פתאום חשבתי על השנה שעברה עליי וזה היה מדהים להיזכר..

אמנם אוגוסט היה קצת יותר משנה, אבל- אוגוסט שעבר עוד הייתי עם מיכל (וסיימתי עם מיכל, לאחר שנתיים וחצי), אוגוסט שעבר הייתי עם מתן, אוגוסט שעבר הייתי בפולין. בשנה הזו עברתי שינוי אדיר במי שאני ואיך שאני רואה את הדברים, הייתי עם נמרוד האילתי, סיימתי תיכון, סיימתי בגרות (שזה דבר בהחלט נדיר במשפחתנוXD אני הראשונה שמסיימת בגרות,בזמן לפחות), התחלתי מכינה. בראש השנה שעבר לא הייתי מתארת לעצמי בכלל להיות עם חבר אילתי, לא הייתי מתארת לעצמי שאהיה במכינה. אני מניחה ששנה הבאה, בראש השנה- אגיד שהייתה לי שנה הרבה יותר מלאת שינויים.

בכלמקרה, אנחנו באמת מדהימים. כל אחד מאיתנו עשה שינוי אדיר בחיים שלו בשנים האחרונות, וכל אחד מאיתנו הולך בדרכו ומאמין בה. אני כזאת מבלשטת (מלשון בולשיט) בעיניכם,אה?. לא אכפת לי, אני שמחה עלינו. על המשפחה הזו. אני שמחה על מי שאני ועל זה שהגעתי למכינה הזו. חוצמזה, לפי דעתי רוב הסיכויים לפי מה שנראה כרגע זה שאגיע להיות מדריכת טבע בצבא בעקבות המכינה הזו וזה נהדר. השלוש שנים הבאות נראות לי טובות, ופתאום בלי שאני אשים לב בכלל- אני אהיה גדולה. ואני מאמינה שאני אמצא את דרכי הנכונה.

ואני אפסיק להישמע כמו אמא שלי.

חלמתי חלום כזה הזוי הלילה. חלמתי שאני בהריון, וה9 חודשים האלה עוברים בערך ב3 ימים. ובמשך החלום אני חושבת לעצמי "איך זה הגיוני? הרי היה לי כבר מחזור מאז" (והכוונה היא מאז שעשיתי סקס פעם אחרונה) ויש לי בטן, בטן של ממש. ואני תוהה איך אני אמורה להתיישב ואיך לקום וללכת, כי הבטן נורא קלה לי משומה. לא הלכתי למכינה איזה שבוע, וזה היה ברור שאני יולדת. קמתי מהחלום הזה בהרגשה קצת מוזרה (אתה יודע, התינוק שלך). מתבגרים עם השנים.

איזה פוסט מוזר.

היה אתמול בהחלט נחמד, וכיף שיש מחר חופש. לא צריכה לארגן הכל היום(:

מקווה שיהיה טוב במסיבהO:

אמ,אז בברכת חג שמח וחופש נעים,

אני ^^

עריכה (אותו יום, 13:09)-

עברתי לי על ראשי השנה הקודמים, ומצאתי את זה. וזה עשה קצת עצוב קצת שמח-

איתז , 14:40 14/9/2007:

>מצד אחד אני כל כך שמח שאת כל כך נהנית3>

מצד שני אני מתגעגע ורוצה שתחזרי 3>

בואי      

     כבר            

           3>

וזהו.

(הייתי רוצה שכולם יראו אותי כמו שנימי, רעות ול' רואים אותי.)