בתחילה רציתי להציג את התמונות האלה באלבום בפייס,מןהסתם.. אבל החלטתי שעם כל המשפחה-אנשי מכינה-אנשי בצפר שנמצאים שם, זה לא מתאים. הם לא צריכים להכיר אותי במלואי, עדיין. אז אני מציגה פה כמה תמונות שצילמתי לפני יומיים. אני אהבתי, מתחילה לאהוב צילום אנושי (משו שמעולם לא אהבתי במיוחד..). אמ,תהנו או משו. מוזמנים להגיב מה שרוצים, גם אם זה ביקורת ביקורתית במיוחד (סטייל "שרמוטה פוזרית").
כן, היא כבר הייתה בבלוגי. ובכלזאת, רציתי שהכל יהיה יחד. בסוף תמצאו עוד תמונה שכבר הייתה.
יש מסרים מאחורי התמונות האלה. אני לא טובה בלתת כותרות לתמונות כך שימחישו את מסרן, אבל אני לא סתם שוכבת על המיטה עם קונדום בפה שלי. מקווה שתבינו את התמונות כמוני, או בדרך יצירתית אחרת שלא תוציא את התמונות האלה כ"או,ציצים".
(אוף,בבלוג התמונות האלה נראות הרבה פחות טובות \=)
ולא, אני לא אמחוק אף פוסט. גם לא אעביר לטיוטה.
בכלזאת, לפעמים קשה לעבור על הבלוג הזה. תסתכל חודש-חודש בשנה הזאת של הכרותנו ותמצא לפחות שני פוסטים עלייך בכל חודש, אם לא הרבהרבה יותר.
עשית לי משו. והרבה מזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
