התרגשות של לפני.התרגשות של אולי.
התרגשות.
הימים עוברים איכשהו. חלקם טובים, חלקם פחות
מקווה שאחרי היום, יהיה משהו אחד קצת יותר טוב.
מוזר, פתאום מחר בבית.
היו לי המון מילים קודם
עכשיו רק מחשבות מספר
והרבה לחץ והתרגשות.
סתם שכזה- החניך שלי עזב את רננים, ומשבוע הבא כנראה אתחיל עם חניך אחר. שוב להתחיל את הכל, בשביל איזה 8 מפגשים. לא יווצר התהליך שארצה, ופתאום מבינה כמה שהחניך שלי היה משמעותי בשבילי. ועוד יותר נורא- לא יכולה לכתוב לו, כי כנראה שלאף אחד אין את הכתובת שלו. מוזר משו.
וגם- נמרוד התחיל איתי התכתבות חביבה בפייס. בינתיים הולך בסדר ואף נחמד. קצת מצחיקה הסיטואציה, שהוא לא חבר שלי בפייס ומחוק בערך מכל גורם בחיי מלבד הפלא' (מקרי לחלוטין) ואנחנו מתכתבים לנו בפייס.
ונראהלי שזהו בערך
וויש מי לאק (גאד, אין עליו. וזה כזה לא משנה מה תהיה התוצאה, העיקר שיהיה מאחוריי),
אני.
עריכה (אותו יום, כמה דק' אחרי)-
הי, חודש חדש. וגם תאריך מגניב.
(הסוף, כלכך קרוב. ומתקרב כל הזמן. וזה מפחיד קצת, ועצוב הרבה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
