התחילה לה שנה חדשה.היה סבבה של סיליבסטר סה"כ..
אני רוצה ש,
השנה הזאת תהיה טובה. חצייה הראשונה היה נהדר. סיליבסטר כיף. חצייה השני, הקרוב אלינו, היה חרא ונשאר חרא.
אני רוצה להשתפר בכישוריי כמדריכה. בסיליביסטר הבא אהיה כבר חצי שנה לפני שחרורי (וואו, שירות של בנות זה אשכרה כלום), חצי שנה..
אני רוצה שיהיה לי חבר. אני קראתי ביומני (יש לי כלכך הרבה מקומות בהם אני כותבת על חיי, זה נורא) שכתבתי "יו כבר 8 חודשים שלבד ואני כלכך רואה את השנה לבד מתקרבת בצעדי ענק" או משהו כזה, והנה עברה לה כבר שנה וחצי ואני רואה כבר את השנתיים באופק ולא הרבה אחריהן גם יגיעו ה3. מהר ממה שאני חושבת ומקווה. וזה בודד ולא כיף בכלל.
אני רוצה לצלם המון, המון. לתעד כל רגע משמעותי בשנה הזו, לגרום לעולם שלי לראות את העולם דרך העיניים שלי.
אני רוצה להרזות. איזה כמה קילו טובים. נמאס לי לבכות בתאי הלבשה. (וזה בכלל לא משנה כמה שאנשים אומרים לי שאני נראית טוב וסקסית ומהלא. המראה שלי חשוב לי ולי בלבד, שיזדיינו כולם. עד שיבוא האחד שיהיה חשוב מספיק בשביל שישפיע עליי מה שחושב עליי)
אני רוצה שהסיליבסטר הבא רק יביא לשיפור מהשנה הזו,
ולא ההפך.
וככה סתם- אני לא חוגגת סיליבסטר בשביל מר סיליבסטר שכל מה שיודעת עליו זה שהוא שנא יהודים,
גם לא חוגגת רק למען הלחגוג.
אני חוגגת סיליבסטר כי אני רוצה לפתוח את השנה החדשה בהתחלה טובה,
למען שנה טובה הרבה יותר.
והשנה,
אני צריכה את זה יותר מתמיד.
החיים מטלטלים מדי.
(תמיר וגיל, אין לכם מושג איזה חלק גדול יש לכם פה. איזה חלק גדול יש לכם אצלי)