שינויים.

אני מפחדת שאבא ימות.

אבא שלי, הוא הכל בשבילי.

קשה לי עם אמא, אני לא חושבת שאוכל להתמודד איתה לבד..

הוא משאיר אותה שפוייה.

אני מפחדת שאבא ימות, כי אבא זקן.

לא בנפשו

כנראה שגם לא בגופו,

אבל בסופו של דבר אבא זקן.

ובסופו של דבר, הגיל כן משנה.

זה בא בתקופות,

הפחד הזה.

הרבה זמן שלא בכיתי על אבא.

אבל היום,

הוא נכנס הביתה מקניות,

ואני ישבתי בסלון-

אבא התקרב, נתן לי נשיקה בראש,

ואמר "אני שמח שאת פה".

אבא שלי הוא הכל בשבילי,

הוא המנחם והמרגיע

הוא המצחיק והמבין

הוא חצי אני ואני חצי הוא,

ואני מפחדת שהוא ימות.

פחד ממשי, קיים

וריאלי.

גיא,

אל תלך לי.

סופסוף גיא שכיף לחשוב עליו

ולא גיא שעושה רק רע.

גיא,

אל תלך לי.

חיכיתי לך,

לכמותך,

כלכך הרבה זמן.

כלכך הרבה.

הרבה זמן שלא חייכתי בגלל בחור,

וגיא- אתה הוא הבחור.

בבקשה אל תלך,

אני צריכה אותך.

(אני חושבת שפתאום

ממש עצוב לי)