שינויים.

אני שמחה שחזרתי למיכל ל2 פגישות האלה,

ולו רק כדי להבין שהחיים שלי מספיק טובים כדי שלא אצטרך אותה.

יש כמה דברים שאני באמת שונאת שעושים לי,

אחד מהם זה לקבוע עליי עובדות בלי להכיר אותי.

התנסיתי בעברי המאוד לא רחוק מספר פעמים עם מספר אנשים בחוויה הנפלאה הזו,

שאנשים פשוט החליטו שאני אחראית ובוגרת מספיק בשביל להרים את כל הביס"ש,

או שאני מחפשת רק זיונים,

או שאני פשוט בנאדם רע שאוהב להתעלל בבנים סתם כי זה כיף.

זה אחד הדברים הפוגעים שיכולים לעשות לי,

באמת.

אני לא בנאדם שנוטה להיפגע בקלות.

מאוד משתדלת לקחת כל דבר שאומרים לי בעירבון מוגבל,

בטח ובטח כשזה בא מבנאדם שבקושי מכיר אותי..

אבל בחייאת,

קצת פתיחות. לא כל פעם שנעלבים צריך ישר להחזיר את זה לשני.

לא כל פעם שנעלבים, זה כי העליבו אתכם.

אוף.

אם אנשים יפסיקו לשלוח לי הודעות מוזרות בשעות מוזרות,

ולהיזכר בי בכלמיני סיטואציות שאעדיף לא לפרט עליהן,

אני ממש אשמח.

אני מאוד אוהבת את האנושות.

אנשים הם פשוט יפים,

וגם אלו הפוגעים

וה"רעים"

והאגרסיביים-

בסופו של דבר מסתירים בנאדם נפלא

שרק מחפש,

כמו כולנו,

אהבה.

בא לי לראות את כולם כיפים,

ושהחיים לא יתאמצו להראות לי את הכיעור שלהם

(ראיתי באוטובוס לא מזמן מישהו שהזכיר לי בטירוף את גיא.

גיא הישן, המגעיל,

לא זה החדש שנעלם כלא היה.

פתאום התחשק לי לראות אותו,

רק כדי שאוכל לתת לו כאפה

ולהגיד לו בדיוק כל מה שחושבת עליו

ולבכות הרבה

ולהוציא את כל החרא שיושב לי בלב כבר 5 שנים.

אבל אני לא אראה אותו,

וכנראה שעדיף)

חייכו,

יותר כיף ככה.