אני מתאהבת בו.
אני עוד אהיה מאוהבת בו.
אמאלה.
היה לי סופש מדהים. 26 שעות יחד. הרבה סקס (מדהים מדהים מדהים! כזה גבר, גאד..), צחוקים, מכות, חברים, סרט ומעל לכל זה- אושר.
אני לא אתן לו להיעלם.
עודמעט 20. ילדה גדולה. אפילו אמא כבר מכירה בי כילדה גדולה (הכניסה אותי לשוק. אמא שלי יצאה מלכת עולם כשקיבלה את אביתר ישן איתי במיטה, ששאלה אם שוכבים באופן מוגן [כלומר, מניחה/יודעת ששוכבים ולא מפריע לה], שאמרה שסומכת עליי ושמחה שעושה מה שטוב לי).
עד לגיל 20 צריכה לעגל את המספר בהתאם (בדיוק חצי משנות חיי),
צריכה לעשות קעקוע,
אולי אף לחזור לשיער הקצר (לא חובה. לא סגורה על זה. אולי פשוט יותר במהלך הקיץ ולא עד היומולדת),
והרשימה נותרת ריקה למדי. מה עוד?!
איזה כיף זה להגיע לגיל 20 ולהיות מאושרת בזה.
אני שוקלת, ככה בשקטבשקט, לעזוב את הביס"ש. קשה מדי, דינמי, מתיש, לא מתאיםלי, לא מספק.. כל המסביב של חברים,כסף,תנאי מחייה, הטבות למינהן.. הכל נפלא, אבל התפקיד עצמו? לא מספיק זה. כל הטרטורים האינסופיים, החוסר וודאות, הימים הארוכים והמתישים להפליא- לא יודעת אם שווה את זה.
אבל רק בשקט.
שיהיה המשך חג מדהים,
אני.