אני מתהלכת בגוף בוגר,
עם נפש חצויה שעוד לא החליטה אם היא ילדה או אישה.
מסתובבת בין גברים שרואים בי ציצים,
עובדת יום יום בוקר עד לילה בתור הדבר הכי סמכותי שמורים,הורים, נהגים ומאבטחים רואים למולם. או לפחות, בתור הדבר הכי סמכותי שהם צריכים לראות (אם מצליח לי או לא, הם יגידו).
עוד שנה יוצאת מסבב הבועות שחייתי בהן עד כה- בית ספר, צבא..
חשבתי על זה אתמול, על זה שלא אוכל לגור בבית זמן רב לאחר השחרור. לא אהיה מסוגלת, נפשית.
אז הנה אני-
בחורה בת 20,
סמכותית
סקסית
עובדת
חולמת על עתיד
מתבגרת
מבוגרת
ובעצם מתחת לכל ה"עובדת,מזדיינת,גרה לבד"- מסתתרת ילדה, שלא מבינה איך הגיעה לפה
לא יודעת אם רוצה לצאת
אבל בעיקר לא מבינה מי היא.
גדלתי.
השאלה היא אם גם התבגרתי.
נמאס לחפש,תכלס.
אולי צריך פשוט לחיות.
סקס מרגש אותי.
אמביוולנטית נורא בקשר לזה.
מצד אחד- רוצה להוסיף בחורים לאוסף; מבוגר, צעיר, ג'ינג'י, בלונדיני, אמריקאי, שחור, אירופאי.. זה מגניב אותי- מקומות שונים, אנשים שונים. גיוון.
מצד שני- מלא פעמים מרגישה זולה אח"כ. מין רדיפה אחרי עוד מספר, עוד סקס זול וחסר משמעות.
אבל פאק איט, בא לי סקס!
מסתכלת על הידיים שלו, בוחנת עד כמה שריריות, עד כמה יכול להעיף אותי באוויר. מסתכלת על העיניים, עד כמה הוא מאהב או זיין, עד כמה הוא אכפתי או גומר והולך. לא מחפשת חתיכים, מחפשת כאלה שיודעים את העבודה (ולא, זה לא מודעת חיפוש לסקס. מוצאת לעצמי, תודה).
אני אוהבת גברים. אני אוהבת את המשחקים. אני אוהבת את הסקס.
(אני שונאת את התגובות הצפויות לפוסט הזה. אני שונאת את אלו שכ-ל הזמן מנסים להתחיל איתי [זה לא רע, זה פשוט מעיק. מקשה עליי להישאר נחמדה]. אני שונאת סקס גרוע)
וול, הפוסט הזה איבד את משמעותו.
להתראות ותודה על הדגים,
אבל לא תודה.