לא להאמין שבקייטנות הבאות, אני כבר אהיה בשחרור שלי.
לא להאמין שחברות שלי כבר משתחררות, שעוד שנה- גם אני. להתחיל את החיים, באמת כזה.
אני רוצה חבר. אני זקוקה ליד מלטפת, לסקס אוהב, לאוזן קשבת.
שנתיים. די כבר, לא מספיק?.
כואב לי הגרון ברמות מטורפות.
עצוב לי שזכיתי להכיר את החניכים מהקייטנה האחרונה כמו שצריך רק ביום וחצי האחרונים. איזה ילדים מדהימים יש בעולם, בחיי. כלכך הרבה חוכמה וטוּב.
לא מתאים להיות חולה עכשיו.
אני שונאת לרצות.
לא באמת,
אבל,
אני רוצה לרצות כשזה קל.
כשזה הדדי.
כשאני לא צריכה להתאמץ כדי שיהיה הדדי.
מדהים איך שהרגש עובד מהר.
לפעמים.
אני רוצה חיים אחרים.
לא כי הנוכחים רעים. הם אפילו די נהדרים, באמת..
פשוט ש,
פתאום בא לי קצת משהו אחר.
הלכתי לשתות מלא תה עם דבש,
אני.