שינויים.

החיים משתנים כל הזמן, ובצורה בלתי פוסקת.

בני האדם משתנים כל הזמן.

ובכל זאת, באופן מעניין כזה או אחר,

הבסיס הוא אותו בסיס.

תמיד תהיה בפנים איזו טל כזו, טל שתמיד הייתה כזו.

תמיד החיים יובילו אותי אל העבר שלי, כי העבר שלי הוא החיים שלי,

והחיים שלי הם אני.

אולי אפילו מפחיד להתעורר יום אחד, ולראות שאני כלל לא אני.

ובכל זאת, יש בי מקום שרוצה להשתחרר.

להשתחרר מכל כך הרבה אנשים וחוויות ורגשות-

להשאיר את העבר בעבר,

יחד עם כל הזכרונות שקשורים בעבר

וכל הרגש שקשור בעבר.

השנה למדתי הרבה מאוד דברים.

למדתי דברים על הטבע, הקיום שלנו כב"א בטבע, למדתי על הסביבה שלנו, על הצפון והגולן בפרט..

למדתי גם הרבה מאוד דברים על עצמי- חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות. למדתי דברים על האנושות, חלקם טובים יותר

וחלקם טובים פחות.

אני רוצה להיות שמחה. לא להרגיש קטנה אל מול כל העולם הזה,

להיות חלק ממשהו. להיות משהו.

מדהים איך שהשנה הזו ערערה לי כל מה שידעתי קודם לכן,

שהצלחתי להפיק קודם לכן.

כל מה שאני רוצה זה ש

וול

אני רוצה חופש. לעבוד, לטייל, לצלם.

אין לי כח לרצות יותר, להתאמץ.

זה כאילו כבר אין בשביל מה.

ומה אם אני פשוט עושה רצף של טעויות?

אני לא מצליחה להשתחרר מזה,

מהמחשבה הזו.

מה אם אני לא יודעת מה טוב בשבילי?

לא יודעת מתי צריך לשחרר,

מתי להילחם

ועל מה.

ביום שמש יפה אני פותח חלון,

שייכנס קצת אור לדירה.