שינויים.

אני מכירה אותך.

אני מכירה את החיוך הקטן הזה שיש לך בזווית הפה,

מנסה להסתיר ומנסה גם לא.

אני יודעת בדיוק מה תעשה בשנייה שאחרי,

וגם מה הביא אותך לרגע המדוייק שאנחנו בו עכשיו.

אני מכירה אותך מספיק,

כדי לדעת בדיוק מה תגיד לי.

אני מכירה את המילים המסתלסלות שלך,

ישירות אך מסתוריות. מנסה להסתיר מישהו שהוא לא אתה.

אני מכירה את עצמי.

אני מכירה את החיוך המנסה-להיות-ממזרי שלי,

זה שעושה לך את זה.

אני מכירה את העיניים שלי,

אלו שקורצות לך ואתה כאילו מתעלם.

אני יודעת בדיוק מה אני אעשה בשנייה שאחרי,

אבל לא יודעת מה הביא אותי לרגע המדויק שאנחנו בו עכשיו.

אני מכירה את עצמי מספיק,

כדי לדעת שאני ארצה להגיד משהו אחר,

לקרוץ אחרת ולחייך אחרת

או בעצם- לא לקרוץ בכלל,

אבל לא אעשה את זה.

אני לא אעשה את זה,

כי אני מכירה את עצמי מספיק

כדי לדעת שאני לא יכולה לשכוח את מי שאתה.