שינויים.

אני נופלת לתוך חיוכים קסומים,

ניצוצות של אושר בכל מקום.

מדברת על חלומות ומצחקקת לכל עבר,

מסתכלת במראה וקורצת.

אני מרגישה שהכל טוב מדי מכדי להיות אמיתי.

מין אשליה זמנית כזו שעוד מעט תתפוצץ לי בפנים.

עוצמת עיניים ורוקדת לצלילי מילים של שטות,

מנגינה של קצב בלתי נגמר בלתי נפסק

משאיר טעם של עוד.

הכל מלא בקשת בענן ודלי של נצנצים ופיות,

חיוכים בלתי נגמרים ושמלות מתנופפות ברוח.

אני חיה בבועה?

גם אם כן, זו חתיכת בועה שכיף לחיות בה.

ברוכה הבאה 2012.

כפי שאמרתי, השלמתי לי הכל ובצורה טובה יותר משיכולתי לצפות.

צילמתי, התאהבתי (גםאם לא במי שהייתי צריכה, גם אם יצר בעיקר כאב- היה משהו יפה באהבות הקצרות שהיו), השתפרתי והתקדמתי כמדריכה, ובעיקר- הסיליבסטר הנוכחי הביא להרבה שיפור מקודמו בתפקיד. למרות ששנה שעברה היה תאריך יותר מגניב. (1.1.11,נו.)

הוכחתי לעצמי שלא צריך לשתות כדי להנות,

שאני יכולה להיות גרסה משופרת של עצמי,

שאני יפה,

שאני יכולה לאהוב,

שאני יכולה להפסיק.

תודה לכל מי שלקח חלק בשנה הזו,

כל מי שהקשיב כשהייתי צריכה, שחיבק, שהצחיק, שתמך, שנישק, שעינג, שליטף.

הכרתי בשנה הזו כל כך הרבה אנשים מדהימים שהפכו את השנה הזו לאיכשהו נסבלת. לפעמים אפילו טובה.

מאחלת לקוראים הזמניים והלא,

שתמיד תדעו לחייך. שנצנצים יתעופפו לכם מעל הראש מתי שרק תרצו (:

אני.

(אגב, דווקא לא ישנתי בחצות. ישבתי עם חברות וצחקתי, רקדתי ונהניתי ואפילו- בחצות התנשקתי. עם ענת. למרות שלקרוא לזה התנשקתי זה גדול)