שינויים.

סכמ"ש. ניסיתי להתחמק, אבל הגיע הזמן.

בגדול-

טוב- השנה עברתי לתל אביב, חלום שחלמתי זמן רב. התחלתי לימודים, צעד גדול עבורי. תל אביב הייתה לי נהדרת. הים שהיה לי מטר מהבית, הנוחות.. פשוט אהבתי אותה. גם את העבודה כברמנית בג'פניקה אהבתי. בלימודים הכרתי כמה בנות מדהימות, ולמדתי מלא דברים מעניינים. בסימסטר הראשון באמת שפשוט נהניתי. הכרתי את ירין, שלתקופה היה אהבה מאוד גדולה. ולמרות שקשה לי לזכור את זה עכשיו, או אולי אי פעם- תגלית הייתה לי גם כיפית. חוויתי שם חוויות רוחניות שכאלו. ומעל הכל, ואולי הדבר הכי טוב- זה הTRX. סופסוף, התחלתי לעשות ספורט, להתמיד, לאכול נכון ולראות תוצאות. וזה כזה כיף.

רע- הו, עכשיו יכולה לשפוך. הלימודים נעשו לי קשים ועזבתי, תל אביב נעשתה לי יקרה ו..עזבתי. וירין.. למדתי ממנו המון, ובאמת שהייתה שם אהבה גדולה, אבל- היה יותר רע מטוב. הוציא ממני צדדים אפלים, שלא הכרתי בעצמי. הייתי צריכה להשתחרר ממנו הרבה לפני שזה קרה. וכמובן, כמובן- דן. שמרחף מעל הכל. אני יוצאת מהשנה הזו פשוט מבולבלת.

בקטן-

המהפך של השנה- הTRX. ניסיתי סוגי ספורט כאלו ואחרים, ובשומדבר לא דבקתי. זה כיף שסופסוף היה לי משהו שנכנסתי אליו בכל הכח.

הפדיחה של השנה- נקסט.

הטעות של השנה- הנורא הוא, שהדבר הראשון שעולה לי זה לא דן. הייתי צריכה להיפרד מירין הרבה קודם. לא הייתי צריכה לאפשר לשנינו להיות בקשר בו דן הוא חלק ממנו. ואולי, לא הייתי צריכה בכלל להתחיל את הקשר עם ירין. לא הייתי במקום הזה.

המעשה החכם של השנה- לעשות שיעור ניסיון של TRX (:

הדבר הכי טוב של השנה- המעבר לת"א היה נחמד. באסה לי שעזבתי.. אבל שוב, הTRX לוקח.

שנה מחורבנת. ברובה.

היא התחילה נפלא. אני מסתכלת על הסכמ"ש של שנה שעברה והיה בי כלכך הרבה אושר ואופטימיות, ואיפושהו בדצמבר כבר הכל החל להידרדר. הקשר עם ירין, הלימודים, הכסף. לאט לאט השנה שלי הידרדרה בדיוק למקום בו אני נמצאת כרגע- אבודה וכועסת. כל כך משניהם.

אני חושבת שזו שנה ראשונה שאני יוצאת מסכמ"ש בלי שמץ אופטימיות.

הלוואי שאראה את הצד השמח שבחופש, באבדון.

אני.

(כמה בכיתי במהלך הכתיבה, סעמק.

אני כלכך מפחדת)