שינויים.

אני קצת מפחדת להודות לפעמים בכמה אני אבודה.

וכמה שזה גם כיף.

אני קצת מפחדת להגיד שאני מתגעגעת לשיגרה.

וגם כמה שאני לא.

דיברתי עם רותם יקירתי, לאחר זמן רב שלא דיברנו..

בכלאופן, דיברנו על הטיסה ההולכת וקרבה- ועל זה שאין לי מושג עדיין לאן

ואיך

ומה

אבל היא התלהבה נורא ו"את נוסעת בלי הגבלת זמן, נכון?"

ותכלס כן

ו"יו איזה מרגש איך בא לי גם"

ותכלס אני לא יודעת עד כמה זה מרגש אותי כי אני מפחדת מלא

ולא יודעת בכלל לאן רוצה לטוס,

אבל אחרי שסיימנו את השיחה והסתכלתי קצת על טיסות

פתאום הסתכלתי על טיסות לכיוון אחד

כי תכלס מה צריכה כרטיס חזור

ופתאום זה היה מרגש

אפילו שלא יודעת כלום.

ולמרות שכן רוצה לחזור לארץ

ואולי

בלי שאף אחד ישמע-

לחזור ללמוד.

אבל האמת שיש לי מלא זמן להכל-

גם עד הטיסה,

וגם מהטיסה עד הלימודים

כך שהכל פתוח

פאקינג

הכל.

אני רוצה לטייל מלא, זה מה שאני יודעת.

ויש לי את הפנאי לזה

וגם מאמינה שיהיה את הכסף (כי כרגע חצי כח),

אז..

יהיה סבבה סה"כ. זו התחלה מעולה.

(אני קצת מפחדת להודות שאני בכלל לא רוצה קשר רציני.

אני רוצה לטייל ולשכב עם אנשים ולהתלטף בלילות

ושלא אצטרך לשמוע את החרא שלו למחרת

והוא לא יצטרך להרגיש שאני עול.

שהכל יהיה פשוט זורם וטוב

ב-ד-י-ו-ק כמו עכשיו

רק עם מגע ואינטימיות.)