נכון שסיכמנו שאושר הוא מצב תקופתי, לא זמני. לא כזה "עכשיו אני מאושרת", אלא מצב סטטי כזה.
ועם זאת,
היום היה לי אושר.
זה היה מעבר לשמחה, זה היה הערכת מצב תקופתית.
קמתי לי לאימון,
והלכתי אח"כ לגן סאקר שנמצא שניה מהבית שלי,
ומעבר לזה שהייתה שמש והייתי בלי נעליים וקראתי והיה לי כיף-
רקדתי.
רקדתי כאילו אף אחד לא מסתכל,
למרות שהסתכלו.
לא אשקר, זה היה לי מפחיד בהתחלה.
אבל פשוט רציתי לרקוד,
אז רקדתי.
בגרביים.
בגן סאקר.
והיה כיף!
ואז התיישבתי, ואכלתי תפוח, ושתיתי מלא מים כי היה חם,
ואמרתי לעצמי כמה שאני מבסוטה על עצמי.
כמה שאני בנאדם יפה ומלא בטוב.
כמה אני גאה בעצמי על הביטחון שפיתחתי במהלך השנים.
ושמחתי.
וגם.
נפגעתי השבוע מרעות ברמה קצת קריטית.
אני לא יודעת אם ומתי אוכל לסלוח לה..
הצדקנות הזו שלה הורגת אותי.
בכלמקרה, החלטתי שלוקחת ממנה קצת הפסקה..
ואחרי כל הבכי-פגיעה-כוסאמאשלך.. זה פשוט עשה לי הקלה.
בכל זוגיות טובה לפעמים צריך מרחק (;
(מודה, זה יהיה מוזר אם זה יהיה הקץ שלנו,
ומאמינה שזה לא,
אבל..
גם לא יהיה כזה מוזר)
מדהים, כמה שההווה שלי הוא אושר עבורי
ובכלזאת מתעקשת לעיתים להיתקע בעבר
(גלעד רוצה להיפגש במוצש, וכמובן שהסכמתי ו,
לא יודעת עד כמה בא לי.
ירין גם קופץ לי מדי פעם לראש. ממש בא לי לשבת איתו לקפה,
סתם לראות אותו קצת. להתעדכן.
בתכלס, גם בא לי לשמוע שמצא זוגיות ארוכת טווח. די, הזקן הזה רוצה כבר להשתקע,
ועם כמה שפגע בי והיה בנזונה לפעמים.. יש בי הרבה יותר רגשות חיוביים כלפיו.
קטע)
אז אם לסכם,
אושר.
(אה אה! והזכרתי שעוד פחות מחודשיים טסה ללונדון ויהיה קול,
ושבועיים אחרי שחוזרת טסה לי לבד
לספרד ופורטוגל ומי יודע מה עוד.
חופש)